בן נגד אמו: ראשת עיר יהודייה במיאמי מתעמתת עם בנה בדרישה לחרם על אגרות חוב ישראליות

מתח משפחתי הפך לעימות פוליטי במחוז מיאמי־דייד, כאשר ראשת העיר היהודייה דניאלה לוין קאווה מתמודדת עם מחאה של בנה נגד השקעות המחוז באגרות חוב ישראליות. הקונפליקט הפרטי־פוליטי משקף את הפילוג המתרחב בקהילה היהודית האמריקנית סביב מלחמת עזה ותמיכה בישראל.

מחאה משפחתית בדיון הציבורי

טד קאווה, בן 36, כותב מקומי ומנהיג עובדים לשעבר, הופיע השבוע בישיבת מועצת המחוז כדי לדרוש מאמו להפסיק את ההשקעות. לבוש בחולצה שעליה הכיתוב "יהודים אומרים – נסיגה מג'נוסייד", הוא עמד עם בתו בת השנה ליילה לצד פעילי ארגון "קול יהודי לשלום דרום פלורידה", קבוצה אנטי־ציונית.

"זה מאוד לא נוח בשבילי. אני אוהב את אמא שלי מאוד," אמר קאווה לעיתון "מיאמי הראלד". "אנחנו הולכים לאכול ארוחת שבת מחר בערב. אבל היא טועה בעניין הזה."

הקבוצה טוענת כי המחוז מחזיק ביותר מ־151 מיליון דולר באגרות חוב ישראליות ויש להיפטר מההשקעות הללו.

פילוג דורי בקהילה היהודית

העימות המשפחתי משקף פילוג רחב יותר בקהילה היהודית בארצות הברית. סקר עדכני מצא כי התמיכה במלחמת עזה חוצה קווים דוריים: 49% מבני 55 ומעלה מביעים תמיכה, לעומת 9% בלבד מתחת לגיל 35. סקר נוסף בקרב יהודים אמריקנים שפורסם בשבוע שעבר הראה כי 53% מתנגדים למלחמה.

"המשפחה שלנו מאוד מחולקת לפי קווים דוריים בכל הנוגע לישראל," אמר טד קאווה.

 

ראשת העיר היהודייה דניאלה לוין קאווה מתמודדת עם מחאה של בנה נגד השקעות המחוז באגרות חוב ישראליות. העימות המשפחתי משקף פילוג רחב יותר בקהילה היהודית בארצות הברית. סקר עדכני מצא כי התמיכה במלחמת עזה חוצה קווים דוריים: 49% מבני 55 ומעלה מביעים תמיכה, לעומת 9% בלבד מתחת לגיל 35.

 

עמדות מורכבות של ראשת העיר

לוין קאווה, בת 70, היא האישה הראשונה והיהודייה הראשונה המכהנת כראשת מחוז מיאמי־דייד. זמן קצר לאחר פרוץ המלחמה, הודיעה הדמוקרטית המכהנת בקדנציה שנייה על הגדלת השקעות המחוז באגרות חוב ישראליות ל־76 מיליון דולר.

"היום אני גאה לבצע השקעה נוספת באגרות חוב ישראליות, כשאנחנו שולחים מסר ברור שמיאמי־דייד עומדת לצד ישראל וכל המדינות שמקדמות דמוקרטיה," אמרה אז.

עם זאת, בחודשים האחרונים הביעה גם ביקורת על התנהלות ישראל בעזה. בהצהרה ביולי, בעקבות דיווחים על רעב נרחב ברצועה, אמרה: "הרעב והרעבון שבני אדם חפים מפשע מתמודדים איתם בעזה הם בלתי נסבלים. עיני העולם נשואות אלינו, ולארצות הברית יש חובה להוביל, כי מעולם לא שכחנו שעם כוח באים חמלה והאומץ להוביל עם מוסר."

מחסומים משפטיים ופוליטיים

למרות דבריה, ראשת העיר אינה מבקשת לשנות את השקעות המחוז בישראל. "אני לא נותנת דעה," אמרה ל"הראלד" בהתייחס לעימות סביב האגרות, לקראת ישיבת ועדת המחוז שדנה בבקשת התקציב שלה.

מעמדה המשפטי בנושא מוגבל: שינוי בחוק פלורידה העביר את ניהול ההשקעות לידי פקיד המחוז. לפי דיווח של "קול יהודי לשלום דרום פלורידה", סכום ההשקעות הכולל – 151 מיליון דולר – משקף שילוב של השקעות עבר ונוכח.

דובר המחוז אמר ל"אקסיוס" כי אגרות החוב נותרות השקעה פיסקלית נבונה, למרות המצב הביטחוני והורדת דירוג האשראי של ישראל – עמדה התואמת פקידים במקומות אחרים.

מחאה ציבורית וטיעונים כלכליים

במקביל, כעשרים פעילים מסניף "קול יהודי לשלום" קיימו מסיבת עיתונאים מחוץ לישיבת המחוז ומחו נגד "השקעת 151 מיליון דולר בג'נוסייד".

"החלטת המחוז להשקיע באגרות חוב ישראליות לא נועדה לשפר את חיי התושבים אלא נבעה מרצון פוליטי 'לעמוד עם ישראל'," כתב הסניף המקומי באינסטגרם, בצירוף תמונה של לוין קאווה משתתפת באירוע "שבוע הטכנולוגיה הישראלית".

מחלוקת פרטית מול ציבור

טד קאווה עצמו לא נאם במחאה, אך אמר לאחר מכן כי הוא הבין שהנוכחות שלו לא תעבור בשקט. "החלטתי לקחת את המחלוקת המשפחתית שלנו לציבור," אמר. "ידעתי שחלק מהמתנגדים שלה ינצלו זאת נגדה."

פעילות רחבה נגד אגרות חוב

ארגון "קול יהודי לשלום" מנהל מזה שנים קמפיינים נגד השקעות באגרות חוב ישראליות, וטוען להצלחות במספר מחוזות – בהם קויהוגה שבאוהיו ופרובידנס שברוד איילנד.

שני הצדדים במשפחה מודים כי מלחמת עזה העמיקה את הקרע. "אני מכירה אנשים רבים – כולל במשפחה שלי – שמאוד מודאגים מהמצב, כמוני, ושואלים איך נכון להתמודד איתו," אמרה ראשת העיר. "יש בינינו הבדלים, כמובן."

השלכות על שולחן החג

כמו משפחות יהודיות רבות, גם לוין קאווה צפויה להתמודד עם מתחים סביב ישראל בשולחן ראש השנה. אך במקרה שלה – האישי והפוליטי שזורים זה בזה: ראשת עיר יהודייה, ובנה שמתנגד בגלוי להשקעות שמשרדה מקדם.

הקונפליקט המשפחתי ממחיש כיצד המלחמה בעזה – שפרצה בעקבות מתקפת חמאס על ישראל ב־7 באוקטובר 2023, ומתקרבת לציון שנתיים – ממשיכה לפלג קהילות יהודיות ברחבי העולם, ואף חודרת אל לב לבה של המשפחה.

ניסיונות של סוכנות הטלגרף היהודית ליצור קשר עם האם והבן ביום שני לא צלחו. עובד במשרד ראשת העיר הפנה למספר טלפון מנותק, ואיגוד המורים המקומי ציין כי טד קאווה כבר אינו עובד שם.

הסיפור ממחיש כיצד נושא ישראל והמלחמה בעזה אינו נשאר רק במרחב הציבורי – אלא מפלג קהילות ואף משפחות יהודיות מבפנים.