בהודעת המושל נכתב: "סוכני ההגירה עצרו באופן שגוי אזרחים, הסתירו את זהותם, וערערו את השקיפות. הם פירקו כללים שהרחיקו בעבר את האכיפה מבתי ספר, בתי חולים וכנסיות – מה שהוביל לנעדרות תלמידים ושחק את אמון הקהילה".
בנוסף, החוק החדש מחייב להתריע למשפחות כאשר מתוכננת פשיטה בבית ספר. חדרי מיון ואזורים לא ציבוריים בבתי חולים הוגדרו מחוץ לתחום ללא צו שיפוטי, והובהר כי מידע הגירה שנאסף בידי גורמי בריאות ייחשב מידע רפואי מוגן.
בהצהרה נוקבת אמר ניוסום: "מקומות הלמידה והריפוי שלנו לעולם לא יהפכו לשטחי ציד כפי שניסה הממשל הפדרלי להפוך אותם. ישבתי עם אמהות שחוששות לשלוח את ילדיהן לבית הספר, ועם משפחות פועלי חקלאות שחיות יום־יום בפחד להיפרד. אף משפחה לא צריכה לשאת בעול הזה. קליפורניה בוחרת בביטחון ציבורי אמיתי".
הדברים משקפים את המתח הגובר בין קליפורניה לממשל טראמפ בנושאי הגירה. ניוסום, אחד המבקרים הבולטים של הנשיא, מציב את מדינתו בחזית ההתנגדות למדיניות ההגירה הפדרלית.
הסתרת זהות בידי סוכני ההגירה הפכה לנושא שנוי במחלוקת במיוחד. פעילי זכויות מהגרים טוענים כי היא פוגעת בשקיפות ובאחריותיות, ועלולה להוביל לניצול לרעה של סמכויות. היו מקרים שבהם נטען כי סוכנים לא מזוהים נכנסו לבתים פרטיים מבלי להציג תעודה מתאימה או צו בית משפט
שעות לפני החתימה על החוקים, ניוסום פרסם בטוויטר מסר לשרת ביטחון המולדת, קריסטי נום, שבו כתב כי היא עומדת לעבור "יום רע". התובע האמריקני בפועל, ביל אסילי, מסר שהפנה את הפוסט לשירות החשאי האמריקני להערכת איום.
המהלך הזה ממחיש את רמת העוינות ההולכת וגוברת בין קליפורניה לממשל הפדרלי, עד כדי כך שדברי מושל מדינה מובילים לבדיקה ביטחונית.
החקיקה החדשה מגיעה על רקע מסע אכיפה מוגבר של סוכנות ההגירה והמכס תחת ממשל טראמפ, שכלל פשיטות בבתי ספר, בתי חולים ומקומות עבודה ברחבי ארצות הברית. מבקרים טוענים כי צעדים אלה יוצרים אווירה של פחד בקהילות מהגרים, פוגעים בילדים במערכת החינוך ומונעים טיפול רפואי מאנשים הזקוקים לו.
הסתרת זהות בידי סוכני ההגירה הפכה לנושא שנוי במחלוקת במיוחד. פעילי זכויות מהגרים טוענים כי היא פוגעת בשקיפות ובאחריותיות, ועלולה להוביל לניצול לרעה של סמכויות. היו מקרים שבהם נטען כי סוכנים לא מזוהים נכנסו לבתים פרטיים מבלי להציג תעודה מתאימה או צו בית משפט.
המהלך של קליפורניה צפוי להיתקל באתגר חוקתי, שכן חוקי מדינה בדרך כלל אינם יכולים להכתיב את פעולותיה של סוכנות פדרלית. המשפט הפדרלי גובר לרוב על חוקי מדינה, וממשל טראמפ כבר הצהיר כי יערער על חוקים הנוגדים את מדיניותו.
מומחים משפטיים מעריכים כי צפוי מאבק ארוך שיגיע עד לבית המשפט העליון. הסוגיה המרכזית תהיה האם מדינה יכולה לקבוע כללים לגבי התנהגות סוכנים פדרליים בתחומה, או שמדובר בהתערבות בלתי חוקתית בסמכות הממשלה הפדרלית.
ארגוני זכויות מהגרים בקליפורניה בירכו על החוקים החדשים, בתקווה שיספקו הגנה טובה יותר לקהילות פגיעות. "זה צעד חשוב לקידום שקיפות ואחריות באכיפת ההגירה", אמר נציג קואליציה לזכויות מהגרים.
לעומתם, מבקרים מזהירים כי החוקים עלולים להפריע לאכיפה לגיטימית ולפגוע בביטחון הסוכנים עצמם. תומכי מדיניות הגירה מחמירה טוענים כי לעיתים הסתרת זהות היא חיונית לצורכי בטיחות.
התגובות לא איחרו לבוא: רפובליקנים בקליפורניה ובוושינגטון גינו את החקיקה כ"התנגדות בלתי חוקתית" וכ"התערבות במדיניות פדרלית". דמוקרטים, מנגד, שיבחו את ניוסום על "העמדת ערכי קליפורניה מול פוליטיקה מפלה של הממשל הפדרלי".
המהלך מציב את ניוסום במרכז הבמה הלאומית כמוביל ההתנגדות למדיניות ההגירה של טראמפ, ומחזק את מעמדו כאפשרות פוליטית עתידית ברמה הארצית.
ישנה ציפייה שמדינות נוספות בעלות אוכלוסיות מהגרים גדולות וממשלות דמוקרטיות, כמו ניו יורק, ניו ג'רזי ואילינוי, ילכו בעקבות קליפורניה. החקיקה החדשה עשויה לשמש תקדים למדינות אחרות ואף לערים המוגדרות "מקלט" שכבר בוחנות צעדים דומים.
כעת נותר לראות כיצד יגיב הממשל הפדרלי. האם טראמפ ינסה לכפות את מדיניותו בבתי המשפט, או שמא יחפש פשרה שתאפשר לצדדים להימנע מהסלמה נוספת?
המהלך של קליפורניה מציב אתגר חסר תקדים לממשל הפדרלי, ועשוי לעצב את יחסי הכוחות בין המדינות לבין וושינגטון בשנים הבאות. הקונפליקט הזה משקף את הקיטוב העמוק במדיניות ההגירה האמריקנית, ומעמיד במבחן את גבולות הפדרליזם בעידן של מחלוקות פוליטיות חריפות.