משרד התובע המחוזי במנהטן הודיע כי יעתור לבית המשפט העליון של ארצות הברית במטרה לבטל את החלטת הערעור שהפכה את הרשעתו של פדרו הרננדז, לשעבר עובד מכולת שהורשע ברצח וחטיפת איתן פץ בן השש בשנת 1979. בבקשה שהוגשה ביום ראשון לבית המשפט לערעורים דרשה התביעה לעכב את שחרורו של הרננדז, והדגישה כי היא נחושה להיאבק על שמירת ההרשעה.
בפסק הדין שניתן ביולי קבעו שלושה שופטים בבית המשפט הפדרלי לערעורים כי במשפט החוזר של הרננדז ב־2017 ניתנו לחבר המושבעים הוראות שגויות, ולכן ההרשעה בטלה. השופטים הורו לשחררו אלא אם המדינה תפתח נגדו משפט נוסף "בתוך תקופה סבירה". התביעה מבקשת להמתין עד ל־20 באוקטובר, המועד האחרון להגשת עתירה לעליון, בטרם יוחזר התיק לבית המשפט המחוזי.
איתן פץ היה רק בן שש כשהלך בבוקר ה־25 במאי 1979 בפעם הראשונה לבדו לתחנת ההסעה לבית הספר, סמוך לביתו בסוהו שבמנהטן. הוא לא הגיע לאוטובוס ולא נראה שוב. ההיעלמות זעזעה את ניו יורק ואת ארצות הברית כולה, והולידה שינוי עמוק באורח חייהם של הורים: ילדים שהיו הולכים עד אז לבד לבית הספר או משחקים ברחוב החלו להיות מלווים ומפוקחים בכל יציאה מהבית.
תמונתו של איתן הייתה בין הראשונות שהודפסו על קרטוני חלב, ובכל רחבי המדינה נתלו כרזות בחיפוש אחריו. נשיא ארצות הברית דאז, רונלד רייגן, הכריז על יום היעלמותו כיום הילדים הנעדרים הלאומי. עד היום, 46 שנה לאחר מכן, הוריו סטנלי וג’ולי פץ מתגוררים באותה דירה בסוהו ולא שינו את מספר הטלפון שלהם - בתקווה שבנם ייצור יום אחד קשר.
התביעה דורשת להחזיר את ההרשעה נגד פדרו הרננדז בפרשת היעלמותו של איתן פץ
החקירה לא הביאה לפריצת דרך במשך עשרות שנים, עד שב־2012 קיבלה המשטרה טיפ שלפיו הרננדז, אז בן 55, הודה בקבוצת תפילה כי הרג ילד בניו יורק. בחקירה מצולמת סיפר לחוקרים כי פיתה את איתן למרתף חנות המכולת שבה עבד, ושם חנק אותו עד שאיבד הכרה. "משהו פשוט השתלט עליי", אמר. "רציתי לספר, אבל לא ידעתי איך. הרגשתי כל כך אשם".
בגרסאות אחרות שתוארו בחקירה נטען כי הוא פיתה את הילד בממתקים, דקר אותו והעלים את גופתו. אולם גופתו של איתן מעולם לא נמצאה, ולא נמצאו ראיות פיזיות שקשרו את הרננדז להיעלמות. סנגוריו טענו שהודאותיו הן פרי דמיון חולני, תוצאה של הזיות פסיכוטיות ומנת משכל נמוכה.
משפטו הראשון של הרננדז ב־2015 הסתיים ללא הכרעה, לאחר שחבר המושבעים לא הצליח להגיע לפסק דין. שנתיים אחר כך נפתח משפט חוזר, וביום התשיעי לדיונים הכריעו המושבעים ברוב כי הוא אשם בחטיפה וברצח. הרננדז נידון לעונש המרבי - 25 שנות מאסר עד מאסר עולם.
במהלך הדיונים ביקשו המושבעים הבהרות מהשופט מקסוול וויילי לגבי הודאותיו של הרננדז. בהודעה השלישית שאלו האם עליהם להתעלם מהודאה שנמסרה לפני שהורו לו על זכויותיו. תשובת השופט הייתה קצרה וחד־משמעית: "התשובה היא לא". שבוע לאחר מכן חזרו המושבעים וקבעו את אשמתו.
בית המשפט לערעורים קבע כעת כי תשובתו של השופט הייתה בלתי מספקת ו"השפיעה ללא ספק" על החלטת המושבעים. "בית המשפט המחוזי סתר חוק פדרלי שנקבע בבירור, והטעות הזו לא הייתה בלתי מזיקה", כתבו השופטים בהחלטתם בת 51 העמודים.
עורכי דינו של הרננדז בירכו על ההחלטה, וטענו כי "במשך יותר מ־13 שנים ישב הרננדז בכלא על בסיס הרשעה שהושגה בהפרה ברורה של החוק". הם קראו לתובע המחוזי אלווין בראג לבטל את האישומים "המוטעים" ולמצוא את הרוצח האמיתי של איתן.
לעומתם, במשרד התובע הדגישו כי בכוונתם למצות את ההליך עד תום. דוברת המשרד, אמילי טוטל, אמרה כי התביעה "בוחנת את ההחלטה" אך מחויבת להביא את התיק בפני בית המשפט העליון.
משפטנים בכירים מציינים כי ביטול הרשעה בתיק פלילי כה מתוקשר על ידי בית משפט פדרלי הוא אירוע נדיר ביותר. עורך הדין ריצ'רד אמרי כינה זאת "נדיר בין הדברים הנדירים".