המהלך מסמן נקודת מפנה דרמטית בעיר שבה פעולות אכיפה אגרסיביות תועדו בעבר בווידאו – ובהן סוכנים חמושים עוצרים באקראי אנשים היספנים – ועוררו גל מחאות אלים ברחובות.
בפברואר האחרון, בית המשפט הפדרלי בלוס אנג'לס אסר על הסוכנים להסתמך על גורמים כמו צבע עור, דיבור ספרדית או עבודה באתרים מסוימים (כמו חקלאות או פועלי יום) כדי לבצע מעצרים. התביעה שהוגשה על ידי קבוצות זכויות אזרח תיארה "מבצעי טאטוא חסרי הבחנה" שבהם נעצרו אלפי אנשים – בהם פועלי יום, מטפלים, עובדי שטיפת מכוניות ועובדי חקלאות.
בין הסיפורים שזעזעו את הציבור היה זה של ג'ייסון בריאן גאבידיה, אזרח אמריקאי ממזרח לוס אנג'לס. הוא נעצר על ידי סוכן רעול פנים בזמן שתיקן את רכבו מחוץ למגרש גרירה. לפי כתב התביעה, הסוכן דרש לדעת היכן נולד, ולאחר שגאבידיה לא ידע להשיב, הטיחו אותו הסוכנים בשער מתכת, עיקמו את זרועו והחרימו את הטלפון שלו. האירוע צולם והופץ ברשתות החברתיות, והפך לסמל של הפגיעה בזכויות האזרחים.
החזרת המעצרים נתפסת כתחילתו של גל חדש של פחד ואי־ודאות. קהילות מהגרים חוששות לחזור לשגרה של מעצרים חסרי הבחנה ופרופיל גזעי. ארגוני זכויות אדם מזהירים מפני פגיעה עמוקה בחירויות האזרחיות, ומתריעים שהעיר עלולה לשוב להיות מוקד עימות אלים בין כוחות פדרליים לתושבים. בתמונה: תום הומן, צאר הגבול
בעקבות "הר של ראיות", כהגדרתה, הורתה השופטת מאמה א' פרימפונג מבית המשפט המחוזי הפדרלי לאזור קליפורניה המרכזית על הגבלות חמורות לפעילות ICE בעיר. ההוראה אסרה הסתמכות על גזע, שפה או מקום עבודה כעילה למעצר.
בית המשפט הפדרלי לערעורים במעגל התשיעי אישר את פסיקתה. אך ממשל טראמפ ערער לבית המשפט העליון – והשופטים, ברוב שמרני, השעו את ההגבלות. שלושת השופטים הליברלים התנגדו, אך דעתם לא התקבלה.
בבקשת החירום לבית המשפט העליון טען התובע הכללי ד' ג'ון סאואר כי מחוז לוס אנג'לס לבדו "מאכסן כשני מיליון מהגרים בלתי חוקיים" ולכן מחייב פעילות אגרסיבית. לדבריו, סוכנים רשאים להשתמש ב"שיקול דעת" ולשלב גורמים כמו שפה או סוג עבודה בהחלטותיהם.
החלטת העליון מצטרפת לשורת ניצחונות זמניים שהעניקו לבית הלבן סמכויות ביצוע נרחבות בתחומים מגוונים – מגירוש מהגרים ועד פיטורי רגולטורים עצמאיים.
בעיר עצמה, החזרת המעצרים נתפסת כתחילתו של גל חדש של פחד ואי־ודאות. קהילות מהגרים חוששות לחזור לשגרה של מעצרים חסרי הבחנה ופרופיל גזעי. ארגוני זכויות אדם מזהירים מפני פגיעה עמוקה בחירויות האזרחיות, ומתריעים שהעיר עלולה לשוב להיות מוקד עימות אלים בין כוחות פדרליים לתושבים.
המאבק בלוס אנג'לס הפך לסמל: עבור תומכי טראמפ – הוכחה לנחישות באכיפת חוקי ההגירה; עבור מתנגדיו – עדות למתקפה על זכויות האזרח ועל התיקון הרביעי לחוקה האמריקנית.
בעוד הסאגה המשפטית נמשכת, הבית הלבן מתכנן להרחיב את הפעילות לערים נוספות, בראשן שיקגו – שם דווח כבר על מעצרים ראשונים. ההחלטה של בית המשפט העליון בלוס אנג'לס נתפסת כהקדמה למתקפה רחבת היקף על "ערי מקלט" ברחבי המדינה.
האם מדובר באכיפת חוק נחוצה או בצעד המאיים על יסודות הדמוקרטיה האמריקנית? בלוס אנג'לס כבר מורגש היטב שהמאבק על הגירה הפך למאבק על זכויות וחירויות בסיסיות.