מאבק החינוך החרדי בניו יורק: בית המשפט קבע – מחלקת החינוך פעלה שלא כדין

בתפנית דרמטית במאבק המתמשך על עתידן של הישיבות החרדיות בניו יורק, בית המשפט העליון של מדינת ניו יורק עצר אמש את סגירתן של שש ישיבות חרדיות בברוקלין, ודחה את ניסיון מחלקת החינוך של המדינה למנוע מהן לנצל חוק חדש שמרחיב את האפשרויות להוכיח שהן מספקות חינוך "שווה ערך מהותי".

שש הישיבות - ביניהן ישיבת בני שמעון ישראל של שופרון, Mosdos Chasidei Square Boro Park ו-United Talmudical Academy of Boro Park - קיבלו במאי האחרון מכתבים רשמיים ובהם נכתב כי החל מסוף יוני 2025 הן לא ייחשבו עוד כמי שמספקות "חינוך חובה" וכי כל השירותים הניתנים לתלמידים - לרבות חינוך מיוחד ושירותים נלווים - יופסקו.

החוק החדש והמאבק המשפטי

ההחלטה מתבססת על שני פיתוחים משפטיים חשובים: חוק חדש שנחקק במאי 2025 המרחיב את הדרכים שבהן בתי ספר פרטיים יכולים להוכיח שהם מעניקים חינוך שווה ערך - למשל באמצעות מבחנים שנתיים, ופסיקה של בית המשפט העליון של ניו יורק מיוני שקבעה שמחלקת החינוך לא יכולה לסגור בתי ספר לא-ציבוריים או לדרוש מהורים לרשום את ילדיהם במקום אחר.

מחלקת החינוך טענה שהישיבות השש אינן יכולות לנצל את החוק החדש משום שהן כבר נמצאו כ"לא עומדות בדרישות" במרץ האחרון, ולכן הן "יצאו מהמשחק" ואינן נחשבות עוד לבתי ספר. בית המשפט דחה את הטיעון הזה בחריפות וקבע שמדובר בגישה "שרירותית, קפריזית ונוגדת את החוק".

השופט הבהיר שהחוק החדש, שנכנס לתוקף באפריל, חל על כל בתי הספר הלא-ציבוריים, כולל אלה שנכשלו בעבר. הוא ציטט את פסיקת בית המשפט העליון במקרה של ארגון PEARLS (הורים לחינוך וחופש דתי בבתי ספר), שקבעה שגם לאחר קביעה שלילית, בית ספר עדיין נחשב "בית ספר לא-ציבורי" ולא נדרש להיסגר.

 

מחלקת החינוך של המדינה קבעה כי הישיבות השש אינן מספקות חינוך "שווה ערך מהותי" לבתי הספר הציבוריים, מפני שאינן מלמדות מקצועות בסיסיים כמו מתמטיקה, אנגלית ומדעים. המוסדות מתמקדים בעיקר בלימודי קודש ותורה, בהתאם למסורת החינוכית החרדית

 

הקלה למשפחות ולקהילה

ההחלטה מביאה הקלה משמעותי למאות משפחות חרדיות שהיו עלולות להיאלץ להעביר את ילדיהן למערכת הציבורית או למסגרות חלופיות יקרות. התלמידים יוכלו להמשיך ללמוד בישיבותיהם גם בשנת הלימודים הנוכחית, והישיבות ימשיכו לקבל מימון ציבורי לשירותים כמו הסעות, ספרי לימוד ותוכניות חינוך מיוחד.

אגודת ישראל, ארגון הגג החרדי הגדול ביותר בארצות הברית, פרסמה הודעה שבה הגדירה את פסק הדין "ניצחון מכריע" והוסיפה כי הוא מאפשר להורים "לנשום לרווחה". בארגון מקווים שהפסיקה תשפיע גם על מקרים עתידיים אם המדינה תנסה שוב לשלול הכרה ממוסדות דומים.

רקע המחלוקת והביקורת

המאבק סביב לימודי הליבה במוסדות החרדיים הוא ותיק. ב-2022 חשפה סדרת תחקירים ב"ניו יורק טיימס" כי אלפי תלמידים בישיבות בעיר יוצאים מהמערכת ללא שליטה באנגלית בסיסית וללא ידע מינימלי במתמטיקה, מדעים והיסטוריה. בעקבות החשיפה פתחה העירייה בחקירה שמצאה 18 מוסדות שאינם עומדים בדרישות החוק.

מחלקת החינוך של המדינה קבעה כי הישיבות השש אינן מספקות חינוך "שווה ערך מהותי" לבתי הספר הציבוריים, מפני שאינן מלמדות מקצועות בסיסיים כמו מתמטיקה, אנגלית ומדעים. המוסדות מתמקדים בעיקר בלימודי קודש ותורה, בהתאם למסורת החינוכית החרדית.

בעוד הקהילה החרדית רואה בפסיקה הוכחה לכך שהמדינה אינה רשאית "להוציא את הישיבות מחוץ לחוק", גורמי חינוך וארגונים אזרחיים מביעים דאגה. לטענתם, ההחלטה מעניקה תגמול למוסדות שבמשך שנים סירבו לשלב תוכניות ליבה ופוגעת בזכותם של עשרות אלפי תלמידים לחינוך מלא שיכין אותם לחיים מחוץ לעולם הישיבתי.

המשך המאבק

המאבק המשפטי צפוי להימשך בחודשים הקרובים, כאשר מחלקת החינוך תצטרך להחליט האם לערער על ההחלטה או לפעול בהתאם לה. בינתיים, הישיבות ממשיכות לפעול, השלטון מנוע מלכפות על המשפחות לעבור למסגרות אחרות, והדיון הציבורי סביב עתידו של החינוך החרדי בניו יורק מתלקח מחדש.

ההחלטה מהווה ניצחון משמעותי לקהילה החרדית בניו יורק, אך היא גם מעלה שאלות מהותיות על האיזון בין זכויות הורים לחינוך דתי לבין חובת המדינה להבטיח שכל הילדים יקבלו חינוך המכין אותם לחיים במאה ה-21. המקרה מדגיש את המתח המתמשך בין ערכי הפלורליזם הדתי לבין דרישות החינוך החילוני באמריקה המודרנית.