המהלך מגיע על רקע עלייה בדיווחים על אירועים אנטישמיים במערכת החינוך – ציורי צלבי קרס בבתי ספר, בריונות מילולית כלפי תלמידים יהודים ושיעורים שבהם יהודים מוצגים כרוצחים או קולוניאליסטים. תומכי החוק טוענים כי מחוזות החינוך לא מגיבים בצורה מספקת.
הסנאטור סקוט וינר, יו"ר משותף של פורום המחוקקים היהודים בקליפורניה, אמר במסיבת עיתונאים: "האנטישמיות בבתי הספר הציבוריים הייתה בעיה ארוכת שנים עוד לפני ה־7 באוקטובר 2023, ומאז היא רק החריפה". לדבריו, "ראינו שנאה קשה כלפי תלמידים יהודים, ולעתים קרובות מדי בתי הספר לא טיפלו במקרים כפי שנדרש".
הצעת החוק החליפה בחודש מאי יוזמה מצומצמת יותר שהתמקדה בתכני שיעורי "מחקרי אתניות". כיום היא זוכה לתמיכת קבוצות מחוקקים המייצגות קהילות שחורות, לטיניות, אסייתיות ואיי האוקיינוס השקט. גם לנה גונזלס, מנהיגת הרוב בסנאט ויו"ר קבוצת המחוקקים הלטינים, הביעה תמיכה. בהמשך הצטרף גם מנהיג הסנאט, מייק מקגווייר – מהפוליטיקאים הבולטים במדינה.
אם תאושר, ההצעה תהווה מבחן חשוב לשאלה עד כמה ניתן לחוקק בתחום המאבק באנטישמיות מבלי לפגוע באופן לא ראוי בחופש הביטוי ובאפשרות לבקר את מדינת ישראל. תומכי החוק טוענים כי תלמידים יהודים במערכת הציבורית סובלים מהטרדות ואפליה הולכות וגוברות, בעוד שמחוזות חינוך רבים אינם נוקטים צעדים אפקטיביים
מן הצד השני, מתנגדים ליברלים טוענים כי החוק מייבא לקליפורניה מודל צנזורה המזכיר מדיניות מתקופת טראמפ, וכי הוא עלול להגביל ביקורת על מדינת ישראל.
בכתבה בניו יורק טיימס באוגוסט, לילי גרינברג קול – שהתפטרה מממשל ביידן במחאה על התמיכה האמריקנית במלחמה בעזה – טענה כי ההצעה "מזהה אנטישמיות עם ביקורת על ישראל" והזהירה מפני "אחת מטקטיקות הצנזורה המדאיגות ביותר מתקופת טראמפ".
גם מארה הארווי, מורה יהודייה וחברת הנהלה באיגוד המורים של קליפורניה, טענה כי החוק יביא ל"צנזורה ימנית בסגנון טראמפ". לדבריה, אף שהיא מכירה בבעיה החמורה של אנטישמיות בכיתות, הדרך המוצעת שגויה ומסוכנת.
וינר דחה את הביקורת. לדבריו, עצם העובדה שהוא עצמו מותח ביקורת חריפה על מדיניות ישראל בעזה מוכיחה כי החוק אינו נועד להשתיק דיון על ישראל. הוא הזהיר מפני "נרטיב שקרי ומסוכן במיוחד" שלפיו המאבק באנטישמיות מזוהה אוטומטית עם טראמפ. "זה שדונלד טראמפ מנצל אנטישמיות לא אומר שאנטישמיות אינה קיימת", אמר.
בימים הקרובים יושלם הנוסח הסופי לקראת דיון בוועדת החינוך של הסנאט. ההצעה תצטרך להתמודד עם התנגדות עיקשת של אחד מאיגודי המורים הגדולים במדינה ושל ארגוני חירויות אזרח – מהגופים החזקים ביותר בפוליטיקה של קליפורניה הדמוקרטית.
קואליציה רחבה של ארגונים יהודיים, בהובלת ועדת העניינים הציבוריים היהודיים, הציבה את קידום החוק בראש סדר יומה לשנה זו. גם פורום המחוקקים היהודים בקליפורניה מנהל קמפיין נמרץ לקידום ההצעה.
אם תאושר, ההצעה תהווה מבחן חשוב לשאלה עד כמה ניתן לחוקק בתחום המאבק באנטישמיות מבלי לפגוע באופן לא ראוי בחופש הביטוי ובאפשרות לבקר את מדינת ישראל. תומכי החוק טוענים כי תלמידים יהודים במערכת הציבורית סובלים מהטרדות ואפליה הולכות וגוברות, בעוד שמחוזות חינוך רבים אינם נוקטים צעדים אפקטיביים.
לקראת ההצבעה, קבוצות יהודיות מארגנות נסיעות מאורגנות לסקרמנטו בשבוע הבא כדי להשפיע ישירות על חברי ועדת החינוך. המהלך נחשב קריטי במאבק לאישור החוק – שעשוי להוות תקדים למדינות נוספות בארצות הברית המתמודדות עם עלייה באנטישמיות במערכת החינוך.