
מערכת אוניברסיטת קליפורניה, הכוללת עשרה קמפוסים יוקרתיים בהם אוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס (UCLA) ואוניברסיטת קליפורניה בברקלי, מתמודדת כבר עם הקפאת מענקי מחקר פדרליים בסך של יותר מ־500 מיליון דולר ל־UCLA. במקביל דורש הממשל קנס של 1.2 מיליארד דולר בטענה לאירועים אנטישמיים בקמפוס. כעת מתברר כי זהו רק קצה הקרחון במתקפה רחבה בהרבה על עולם המדע והחינוך הגבוה בארצות הברית.
מיליקן חושף לראשונה את ממדי האיום: "מערכת אוניברסיטת קליפורניה מקבלת מהממשל הפדרלי יותר מ־17 מיליארד דולר בשנה – 9.9 מיליארד דולר במימון תוכניות מדיקר ומדיקייד, 5.7 מיליארד דולר במימון מחקר, ו־1.9 מיליארד דולר כסיוע לסטודנטים. אם כספים אלה ייעלמו, נידרש למצוא לפחות 4–5 מיליארד דולר בשנה כדי למזער את הנזק".
לדבריו, "אובדן משמעותי של מימון פדרלי עלול להרוס את האוניברסיטה שלנו ולגרום נזק עצום לסטודנטים, למטופלים ולתושבי קליפורניה כולה. השיעורים ושירותי הסטודנטים יקוצצו, מטופלים יידחו, עשרות אלפי מקומות עבודה יאבדו, וחוקרים מהבולטים בעולם יעזבו את קליפורניה לטובת הזדמנויות שנראות יציבות יותר בארצות הברית או מחוצה לה".

מיליקן חושף לראשונה את ממדי האיום: "מערכת אוניברסיטת קליפורניה מקבלת מהממשל הפדרלי יותר מ־17 מיליארד דולר בשנה – 9.9 מיליארד דולר במימון תוכניות מדיקר ומדיקייד, 5.7 מיליארד דולר במימון מחקר, ו־1.9 מיליארד דולר כסיוע לסטודנטים. אם כספים אלה ייעלמו, נידרש למצוא לפחות 4–5 מיליארד דולר בשנה כדי למזער את הנזק".
המשבר במערכת אוניברסיטת קליפורניה הוא רק דוגמה למתקפה רחבה על מוסדות המחקר בארצות הברית. בחודשים האחרונים קוצצו מעל 500 מיליון דולר מתקציבי מחקר רפואי פדרליים, מאות מדענים פוטרו מהמגזר הציבורי, והממשל מתכנן לקצץ עוד 44 מיליארד דולר – חלק גדול מהסכום מיועד למדע ולמחקר.
הפגיעה במדע האמריקני אינה רק עניין אקדמי. מערכת היחסים בין הממשל למוסדות המחקר – שנבנתה עוד מתקופת מלחמת העולם השנייה – היא שאפשרה לארצות הברית לפתח את האינטרנט, מערכת הניווט הלוויינית GPS, נורות לד, אנטיביוטיקה, מזרקי אינסולין ומאות המצאות נוספות שהפכו אותה למעצמה הכלכלית המובילה בעולם.
הפגיעה במחקר מדעי אינה ייחודית לארצות הברית. בברזיל, בתקופת כהונתו של ז'איר בולסונרו (2019–2023), קוצץ כל התקציב הפדרלי למחקר – מה שהוביל לפיטורים המוניים של מדענים. בהונגריה, ויקטור אורבן צמצם את המימון לחוקרים ואקדמאים, ואלפים מהם נאלצו לעזוב את המדינה. ברוסיה של ולדימיר פוטין נעצרו מדענים רבים בחשד ל"קשרים עם זרים", מה שיצר אווירה של פחד וחנק אקדמי.
בקליפורניה, מחוקקים מגיבים בתקיפות. הסנאטור סקוט וינר מסן פרנסיסקו, יחד עם 33 מחוקקים נוספים, פנו לנהגת אוניברסיטת קליפורניה וקראו לה שלא "להיכנע לסחטנות הפוליטית הזו" של הנשיא טראמפ. "להיכנע לדרישות הנתעבות לא ייצב את מערכת אוניברסיטת קליפורניה; זה יבגוד בערכים שלנו של הגנה וחיזוק הקהילות הפגיעות ביותר", כתבו.
המושל גווין ניוסום כינה את הקנס המוצע "כופר", והביע רצון שאוניברסיטת קליפורניה תגיש תביעה נגד הממשל ולא "תיכנע" לטראמפ. עם זאת, ההחלטה נמצאת בידי מועצת הנאמנים העצמאית של המערכת.
מומחים מזהירים כי עלולות להיות השלכות חמורות על הכלכלה האמריקנית בטווח הארוך. מערכת אוניברסיטת קליפורניה מעסיקה מאות אלפי עובדים ותורמת מיליארדים לכלכלת המדינה. אובדן מוסדות מחקר מובילים יפגע ביכולת התחרותית של ארצות הברית בתחומי הטכנולוגיה, הרפואה והמדעים המתקדמים.
חוקרים בולטים שכבר שוקלים לעזוב את ארצות הברית עשויים למצוא מקלט במדינות אחרות – בהן קנדה, גרמניה ואף סין – כולן משקיעות משאבים עצומים במחקר מדעי. כך, הפגיעה במדע האמריקני עלולה לחזק דווקא את יריבותיה הגלובליות של ארצות הברית.
בסיום מכתבו קרא מיליקן למחוקקים לפעולה דחופה: "עלינו לעמוד מול הסחטנות של טראמפ כדי להגן על החינוך הגבוה הציבורי, על הכלכלה, על הסטודנטים שלנו ועל ערכיה של קליפורניה". אולם השאלה שנותרה פתוחה היא האם לא מאוחר מדי לעצור את הנזק שכבר נגרם.