סרדינים הם דגים קטנים בעלי גוף כסוף, שנמצאים באזורים עמוקים וקרים, רחוק מהחופים. בחופי ארצות הברית הם נפוצים מבאחה קליפורניה במקסיקו ועד אלסקה. אף שמשקלם הממוצע של סרדינים הוא כ־100 גרם בלבד, התועלת הבריאותית שלהם עצומה. הם עשירים במיוחד בחומצות שומן אומגה 3 - השומן "הבריא" שמסייע להפחתת דלקות, שומר על בריאות הלב, המוח, העיניים והמפרקים, תומך במערכת החיסון ובבריאות העור, מקל על חרדה ודיכאון ואף עשוי למנוע מחלות כרוניות כמו התקפי לב ודלקת מפרקים.
בריא יותר מסלמון וטונה
מנה אחת של סרדינים מכילה יותר ויטמין D מכוס חלב - נתון חשוב במיוחד למי שמבקשים לשמור על בריאות העצמות. בנוסף, הם מקור מעולה לסידן, שכן מינרל שחסר אצל רבים באוכלוסייה, ולסלניום, הוא יסוד קורט שמסייע לפעילות המטבולית ולבריאות הלב. הם גם מספקים כ־28 גרם חלבון למנה, מה שהופך אותם לאופציה מצוינת להעשיר את התפריט היומי. עם זאת, אנשים הנדרשים לשמור על רמות כולסטרול נמוכות צריכים לשקול אם צריכת סרדינים מתאימה להם. ההמלצה הרשמית בארה"ב היא לאכול שתי עד שלוש מנות של דגים קטנים כמו סרדינים בכל שבוע.
מומחי תזונה מזכירים כי דגים קטנים אינם נופלים בטעמם מדגים גדולים כמו סלמון, טונה או קוד, אך יש להם יתרונות בריאותיים וסביבתיים משמעותיים. דגים כמו סרדינים, אנשובי ומקרל מהווים חלק בלתי נפרד מתפריטים מסורתיים, בהם הדיאטה הים תיכונית, והם תורמים לבריאות הלב, לחיזוק המערכת החיסונית, לשמירה על מסת עצם, לבריאות המוח ולבניית שרירים. הדיאטנית טאמי בסט מוסיפה כי כיוון שהם ניזונים ממזון ימי קטן מאוד, רמת הרעלים בהם נמוכה, והם נחשבים בריאים ובטוחים יותר גם לילדים ונשים בהריון.
יתרון נוסף הוא ההשפעה הסביבתית: דגים קטנים מתרבים מהר יותר ולכן פחות חשופים לדיג יתר, ותכולת הכספית שלהם נמוכה בהרבה מזו של דגים גדולים. מבחינה קולינרית, ניתן לשלב אותם במגוון רחב של מנות – מסלטים וכריכים ועד פסטות ולוחות אירוח. ניתן למצוא אותם משומרים, מעושנים, קפואים או טריים, כאשר גרסאות משומרות נחשבות לנגישות ומשתלמות במיוחד, אך מומלץ לשים לב לכמות המלח.
לדברי בסט, היתרונות הבריאותיים והסביבתיים יחד הופכים את הסרדינים לבחירה חכמה במיוחד: "בעולם שמתמודד עם משבר אקלים ועלייה במחלות כרוניות, וגם עם עליות מחירים במזון, שילוב דגים קטנים בתזונה יכול לתת מענה לשלוש הבעיות בבת אחת".