פעיל פרו-פלסטיני התיז צבע אדום על בית עורך הניו יורק טיימס

פעיל פרו-פלסטיני התיז צבע אדום על ביתו של העורך הראשי של הניו יורק טיימס בשעות הבוקר המוקדמות של יום שישי, במחאה על סיקור העיתון את המלחמה בעזה. האירוע, שהתרחש בשעה 3:00 לפנות בוקר ברובע גריניץ' וילג' היוקרתי במנהטן, מדגיש את הלחץ הגובר על כלי התקשורת האמריקניים בעקבות אופן סיקורם את הסכסוך הישראלי-פלסטיני.

ג'וזף (ג'ו) קאן, העורך הראשי של הניו יורק טיימס מאז 2022, התעורר לגלות כי חזית בניין מגוריו בשדרה החמישית, סמוך לרחוב 11 מזרח, נצבעה בצבע אדום. הצבע הותז על המדרגות, הקירות, המדרכה והמנורות בכניסה, ולצידם נכתבה הכתובת: "ג'ו קאן משקר, עזה מתה" – בטוש שחור על המדרכה מול הדלת הראשית.

 

ג'וזף (ג'ו) קאן, העורך הראשי של הניו יורק טיימס מאז 2022, התעורר לגלות כי חזית בניין מגוריו בשדרה החמישית, סמוך לרחוב 11 מזרח, נצבעה בצבע אדום. הצבע הותז על המדרגות, הקירות, המדרכה והמנורות בכניסה, ולצידם נכתבה הכתובת: "ג'ו קאן משקר, עזה מתה" – בטוש שחור על המדרכה מול הדלת הראשית

 

מחאה אישית על רקע מדיניות עיתונאית
המקרה מעלה שאלות על הגבול בין ביקורת על מדיניות מערכתית לבין מחאה אישית שמגיעה עד לפתח הבית. דיירי הבניין גילו את ההשחתה בשעות הבוקר וקראו למשטרה, אך עד כה לא נעצרו חשודים. לפי מקורות במשטרת ניו יורק, אין זו הפעם הראשונה שביתו של קאן הופך יעד למחאות הקשורות לסיקור הטיימס את המלחמה בעזה.

מקור במשטרה ציין: "היו מספר מחאות דומות מול ביתו של קאן, כולן סביב אופן סיקור העיתון את המלחמה בעזה." המקרה משתלב במגמה רחבה יותר של מחאות המכוונות לדמויות ציבוריות במרחבים פרטיים – מגמה שמעוררת דאגה באשר לגבולות חופש המחאה והביטחון האישי.

מחאות מתגברות נגד מוסדות תרבות ותקשורת
האירוע הוא חלק ממגמה רחבה של מחאות פרו-פלסטיניות המכוונות למוסדות תרבות ותקשורת בניו יורק. מאז אוקטובר 2023 – עת ביצע חמאס מתקפת פתע על אזרחים ישראלים וחטף בני ערובה – מתקיימות בעיר מחאות שבועיות, חלקן בעד ישראל וחלקן בעד פלסטין.

במהלך התקופה, פעילים פרו-פלסטינים הפנו את מחאתם גם נגד מוסדות תרבות שלטענתם מקבלים מימון מישראל. ביוני האחרון, למשל, התיזו צבע אדום על הבניין שבו מתגוררת אן פאסטרנק, המנהלת הראשית של מוזיאון ברוקלין, במחאה על השקעות המוזיאון בחברות בעלות קשרים לצבא הישראלי.

ביקורת על הסיקור העיתונאי
פעילים פרו-פלסטינים טוענים כי הניו יורק טיימס מעניק עדיפות לישראל בסיקורו. במהלך מחאה שנערכה בדצמבר מחוץ למטה העיתון ברחוב 41 מערב, אמר המפגין רמזי סעוד: "בעוד ישראלים הם 'בני ערובה', פלסטינים הם 'אסירים'. בעוד פלסטינים הם 'טרוריסטים', הישראלים הם אזרחים."

באותה הפגנה פרצו מספר מפגינים ללובי הבניין, נעצרו ונתבעו. הם קראו לעיתון "להפסיק לייצר הסכמה לרצח עם" במאמריו, וצעקו: "בכל פעם שהטיימס משקר, שכונה בלבנון מתה" – מסר דומה לזה שהושאר מחוץ לביתו של קאן.

 

המקרה מעלה שאלות על הגבול בין ביקורת על מדיניות מערכתית לבין מחאה אישית שמגיעה עד לפתח הבית. דיירי הבניין גילו את ההשחתה בשעות הבוקר וקראו למשטרה, אך עד כה לא נעצרו חשודים. לפי מקורות במשטרת ניו יורק, אין זו הפעם הראשונה שביתו של קאן הופך יעד למחאות הקשורות לסיקור הטיימס את המלחמה בעזה

 

תגובה רשמית ודאגות ביטחון
דובר הניו יורק טיימס מסר: "אנשים חופשיים לחלוק על הדיווח שלנו, אך ונדליזם והתמקדות ביחידים ובמשפחותיהם חוצים קו. אנו נפעל יחד עם הרשויות כדי לטפל בכך."

ההצהרה ממחישה את המתח הגובר בין חופש הביטוי והמחאה לבין זכותם של יחידים לביטחון ופרטיות. כאשר מחאות עוברות מן המרחב הציבורי אל המרחב הפרטי, הן מציבות אתגר חדש לשאלה היכן עובר הגבול הלגיטימי של מחאה דמוקרטית.

השלכות רחבות
האירוע מתרחש על רקע הלחץ הגובר על כלי התקשורת האמריקניים סביב סיקור הסכסוך הישראלי-פלסטיני. עיתונאים ועורכים מוצאים עצמם תחת ביקורת משני הצדדים – כל אחד מהם טוען להטיה נגדם.

המקרה גם מעלה חששות בנוגע לבטיחות העיתונאים ומשפחותיהם. כאשר המחאות מגיעות עד פתח הבית, הן עלולות ליצור אווירה של פחד ולחץ, שעשויה לפגוע בעצמאות העיתונאית וביכולתם של כלי התקשורת לספק סיקור מאוזן.

מעבר לכך, האירוע מחדד את השאלה כיצד חברה דמוקרטית מאזנת בין הזכות למחאה לבין זכותם של יחידים לביטחון ופרטיות. כאשר הגבולות בין המרחב הציבורי לפרטי מיטשטשים, נדרשים כל הצדדים לבחון מחדש את גבולות המחאה הלגיטימית.