העלילה מתמקדת במשפחת שוּופר - שילוב של השמות שוורץ וקופר, שמתמודדת עם כל מה שחיים משפחתיים מביאים איתם: גיל ההתבגרות, משברי אמצע החיים, חיי נישואים, דילמות דתיות וחברתיות. הסיפור נבנה במבנה לא־ליניארי, כך שהצופים נחשפים לפרקים שונים בחיי המשפחה כמעט כמו שמדפדפים באלבום תמונות ישן. "רציתי שהסדרה תרגיש כמו לעיין באלבום משפחתי", הסביר בוב־ווקסברג בריאיון ל־Deadline, כשהוא מצביע על הרצון ליצור חוויה אינטימית ומרגשת.
מתוך הסדרה החדשה של נטפליקס, Long Story Short
למרות שהסדרה מתרחשת בתוך מציאות יומיומית וריאליסטית, אי אפשר לטעות בסגנון של בוב־ווקסברג: הסאטירה חדה, ההתבוננות בחברה האנושית נוקבת, והדמויות מצליחות להיות גם מוכרות וגם מלאות רבדים. זהו שינוי כיוון מובהק לעומת הסוס המיואש והאלכוהוליסט מ־BoJack Horseman, אך הרגישות והחוכמה שמאפיינות את יצירותיו נותרו בעינן.
מאז שעלתה, Long Story Short לא מפסיקה לקבל מחמאות על הדמויות שמרגישות אמיתיות, על ההומור השנון ועל הדרך שבה היא מצליחה להראות שחיים משפחתיים הם לא סיפור פשוט – אבל תמיד שווה לספר אותו. כל עשרת הפרקים זמינים כעת לצפייה, וב־Netflix כבר הכריזו על חידוש לעונה שנייה. עבור בוב־ווקסברג, מדובר בהוכחה נוספת לכך שגם בלי חיות מדברות ואירוניה קיומית, אפשר ליצור אנימציה בוגרת שמצליחה לרגש, להצחיק ולהשאיר את הצופה עם מחשבות ארוכות הרבה אחרי שהפרק נגמר.