המחקר, שפורסם ב־Nature Medicine, בחן נתונים של כמעט 162 אלף אנשים מ־40 מדינות שונות. באמצעות מודלים מבוססי בינה מלאכותית נבדקה מידת הפער בין גילם הכרונולוגי, כלומר מספר השנים שחיו בפועל, לבין גילם הביולוגי - מצב התאים, הרקמות והאיברים שלהם. פער זה, המכונה "הפרש ביו־התנהגותי", עשוי להצביע על סיכון מוגבר לדמנציה, מחלות לב, סרטן או סוכרת מסוג 2.
הממצאים חשפו תמונה מורכבת: במדינות בעלות הכנסה נמוכה, זיהום אוויר חריף, אי־שוויון מגדרי או חברתי ומערכות פוליטיות חלשות - תהליך ההזדקנות מואץ משמעותית. כך למשל נמצא כי גילם הביולוגי של תושבי מצרים גבוה בממוצע בכמעט חמש שנים מהגיל הכרונולוגי שלהם. גם בדרום אפריקה נרשמה האצה דומה, עם פער של כארבע שנים. מדינות נוספות שהציגו תוצאות נמוכות היו הונגריה וכן אקוודור וקולומביה באמריקה הלטינית.
לעומת זאת, מדינות סקנדינביה הצטיינו בנתוני הזדקנות חיוביים במיוחד. בדנמרק ובשבדיה נמצא כי הגיל הביולוגי של האוכלוסייה נמוך מהמצופה, מה שמעיד על הזדקנות בריאה ואיטית יותר. החוקרים הסבירו זאת ברמות גבוהות של שוויון מבני, מוסדות דמוקרטיים חזקים, מערכת חינוך מתקדמת, איכות אוויר טובה יותר ונטל מופחת של מחלות מטבוליות. "היתרון של דנמרק בולט: שוויון חברתי, מוסדות יציבים ורמות נמוכות יותר של מחלות לב וכלי דם", ציינו.
החוקרים הדגישו כי "הגיל שבו אדם מזדקן בצורה בריאה או מואצת אינו נקבע רק על ידי בחירות אישיות או תורשה, אלא גם על ידי ההקשר החברתי והפוליטי שבו הוא חי". לדבריהם, ההבדלים בין המדינות מוכיחים עד כמה לגורמים חיצוניים יש השפעה על הבריאות האישית של כל אחד מאיתנו.
למרות התמונה הרחבה, החוקרים הודו כי למחקר מגבלה מרכזית: הוא כלל רק 40 מדינות, בעוד בעולם יש יותר מ־190. ארצות הברית, יפן ומדינות נוספות לא נכללו במדגם, ולכן ייתכן שהמסקנות אינן משקפות באופן מלא את כלל המגמות העולמיות.
בסופו של דבר, הממצאים מדגישים כי בריאות האדם אינה תוצאה של בחירות אישיות בלבד, אלא שילוב מורכב של אורח חיים, גנטיקה, תנאים סביבתיים ומדיניות ציבורית. כפי שסיכם החוקר הארגנטינאי אגוסטין איבנייז: "הגיל הביולוגי שלנו משקף את העולם שבו אנו חיים".