על פי כתב האישום שהוגש בבית המשפט הפדרלי בלוס אנג'לס, בראון פעל במשך כמעט ארבע שנים – מדצמבר 2021 ועד אוגוסט 2025 – וניצל את מעמדו כמפיק, מנהל יחידת הפקה ורואה חשבון הפקה כדי להונות קורבנות. תפקידיו בתעשיית הסרטים העצמאיים העניקו לו אמון וגישה לכספים, שאותם הפנה לחשבונותיו.
בראון הקים חברות מעטפת וחשבונות בנק מזויפים, והציג אותם כחשבונות הפקה לגיטימיים. הוא ייסד חברה בשם "Hollywood Covid Testing LLC" בסטודיו סיטי, שהיוותה חזית לפעילותו הפלילית. באמצעותה שלח חשבוניות כוזבות עבור בדיקות קורונה שמעולם לא התקיימו, ולעיתים אף גבו כספים כפולים על שירותים שכבר שולמו בעבר.
בראון הקים חברות מעטפת וחשבונות בנק מזויפים, והציג אותם כחשבונות הפקה לגיטימיים. הוא ייסד חברה בשם "Hollywood Covid Testing LLC" בסטודיו סיטי, שהיוותה חזית לפעילותו הפלילית. באמצעותה שלח חשבוניות כוזבות עבור בדיקות קורונה שמעולם לא התקיימו, ולעיתים אף גבו כספים כפולים על שירותים שכבר שולמו בעבר
לפי התובעים הפדרליים, בראון ניהל תוכנית פונזי: השתמש בכספי משקיעים חדשים כדי להחזיר חובות למשקיעים קודמים, ובמקביל מימן לעצמו חיי מותרות. כדי לשכנע משקיעים נוספים, זייף את קורות חייו וגנב פרופיל IMDb של איש מקצוע אחר.
הוצאותיו כוללות רכישת שלושה רכבי טסלה – בהם סייברטראק חדשני – ומרצדס G-Wagon מדגם 2025. הוא השקיע כמעט 99 אלף דולר בהקמת בריכת שחייה בביתו, שילם משכנתאות ומימן שיפוצים נרחבים, ואף רכש בית לאמו.
בנוסף, השתמש בכספים למימון שירותי פונדקאות (בעלות של מעל 70 אלף דולר), תשלום שכר לימוד בבתי ספר פרטיים לילדיו ותמיכה כספית בבני משפחתו. אחת ההעברות הבולטות הייתה 970 אלף דולר שהוזרמו לפרויקט סרט על חטיפתה המפורסמת של פטי הרסט בשנת 1974 בידי "צבא השחרור הסימביונזי".
מעבר להונאות הכספיות, בראון פעל להסתיר את עברו הפלילי: הוא העלים מקורבנותיו מידע על תביעות הונאה קודמות שהוגשו נגדו, ואף השתמש בזהותו של אדם אחר כדי לשפר את דירוג האשראי שלו.
בראון התייצב אתמול בפני שופט פדרלי בקולומביה, דרום קרוליינה, להופעה ראשונית. כתב האישום כולל תשע עבירות של הונאת העברות כספים, עשר עבירות הלבנת הון ושתי עבירות של גניבת זהות מחמירה. אם יורשע בכל הסעיפים, הוא עלול להישלח לעשרות שנות מאסר בכלא פדרלי.
משרד התובע הכללי בלוס אנג'לס הודיע כי בשבועות הקרובים ייערך דיון להסגרתו בחזרה לקליפורניה לצורך ניהול המשפט. התביעה צפויה להציג כיצד ניצל בראון את אמון הקורבנות ואת הכאוס ששרר בתעשיית הסרטים בתקופת הקורונה.
הפרשה ממחישה עד כמה משקיעים קטנים בתעשיית הסרטים העצמאיים חשופים להונאות. התובעים סבורים כי היקף הנזק והמספר המדויק של הקורבנות עוד עלול להתגלות כגבוה בהרבה ממה שנחשף עד כה.
בענף הקולנוע העצמאי כבר נשמעות קריאות להגברת מנגנוני הפיקוח והבקרה, כדי למנוע הישנות מקרים דומים בעתיד ולשמור על אמון המשקיעים בפרויקטים יצירתיים.