צעירים בני עשרים עם כישורי בינה מלאכותית מרוויחים מיליוני דולרים בעוד בני דורם מחפשים עבודה

בעוד שוק העבודה לבוגרי קולג' צעירים שוקע במשבר, קבוצה מצומצמת של עובדים בשנות העשרים לחייהם, בעלי כישורי בינה מלאכותית, מגלה כי היא יכולה לדרוש – ולקבל – משכורות של מאות אלפי דולרים ואף יותר ממיליון דולר בשנה.

שיעור האבטלה בקרב בוגרי קולג' חדשים עמד ביוני על 4.8%, לעומת 4% בכלל שוק העבודה, לפי נתוני הבנק הפדרלי של ניו יורק. אולם עבור אלה עם ניסיון בלמידת מכונה, התמונה שונה לחלוטין.

משכורות הבסיס לעובדים לא־ניהוליים בתחום הבינה המלאכותית, עם אפס עד שלוש שנות ניסיון, עלו בכ־12% בין 2024 ל־2025 – העלייה הגדולה ביותר מכל קבוצות הניסיון. כך לפי דו"ח חדש של חברת כוח האדם ברטש וורקס (Burtch Works). הדו"ח מצא גם כי בעלי ניסיון בבינה מלאכותית מקודמים לתפקידי ניהול בקצב כפול מזה של עמיתיהם בתחומי טכנולוגיה אחרים.

"יש פער שכר משמעותי בין מהנדס למידת מכונה לבין מהנדס תוכנה," אומר אניל גופטה, פרופסור באוניברסיטת מרילנד ושותף במעקב אחרי שוק המשרות בתחום.

חברות משלשות את הגיוס מהאוניברסיטאות

חברת דטבריקס (Databricks), המתמחה בניתוח נתונים, מתכננת לשלש השנה את מספר המגויסים הישירים מהאוניברסיטאות, בין היתר בשל היכרותם המוקדמת עם בינה מלאכותית.

"הם הולכים להיכנס, והם כולם יהיו ילידי־AI," אומר עלי גודסי, מנכ"ל החברה. "אנחנו פשוט לא מצליחים לגרום לעובדים הוותיקים יותר לאמץ את זה."

חוקר בתחום הבינה המלאכותית היוצרת, עם כשנתיים ניסיון בלבד, יכול לקבל ב־דטבריקס משכורת בסיס של 190–260 אלף דולר בשנה, לפי עמוד המשרות של החברה. כולל מניות, הפיצוי הכולל יכול להיות גבוה בהרבה.

"בהחלט יש לנו עובדים זוטרים בעלי השפעה עצומה – והם מקבלים הרבה כסף," מוסיף גודסי. "מתחת לגיל 25, אפשר להרוויח מיליון דולר."

 

לילי מא, שסיימה בדצמבר תואר במדעי המחשב עם התמחות בבינה מלאכותית באוניברסיטת קרנגי מלון, הגישה מועמדות ל־30–40 משרות, והוזמנה לראיונות אצל כתריסר מעסיקים. "שמתי לב שניסיון מחקרי מאוד עוזר," אומרת בת ה־22, שעשתה גם התמחות ב־טסלה. מא התקבלה ל־סקייל איי־איי, אך דחתה הצעות מפתות אחרות, כולל סטארט־אפ שהציע לה אחוז אחד מהחברה.

 

התפצלות בשוק

גם בקרב אנשי בינה מלאכותית ניכרת התפלגות, מסביר יורה לסקובץ, פרופסור למדעי המחשב באוניברסיטת סטנפורד ומייסד־שותף בסטארט־אפ קומו.איי־איי (Kumo.AI). לדבריו, סטודנטים לדוקטורט בתחילת שנות העשרים שלהם מייצרים מחקר משמעותי, עוזבים את התוכניות מוקדם ונחטפים על ידי חברות עם הצעות ענק, עוד לפני שרכשו ניסיון תעשייתי.

"מספר האפסים די גדול," הוא אומר.

דור חדש של מהנדסי תוכנה

בנוסף יש צעירים המיומנים בשימוש בבינה מלאכותית ככלי עבודה – הם לומדים מהר, חושבים מהר, וממנפים את הטכנולוגיה כדי להיות יעילים בהרבה. למרות שאין להם תארים מתקדמים, הפער בינם לבין מתכנתים רגילים הולך ומתרחב.

"זה כמעט כמו הדור הבא של מהנדסי התוכנה," מוסיף לסקובץ.

משרות רבות למהנדסי למידת מכונה, הדורשות אפס עד שנה ניסיון בלבד, מציעות מעל 200 אלף דולר בשנה בחברות כמו רובלוקס (Roblox), לפי אתר לבלס.אף־וואי־איי (Levels.fyi). האתר תיעד 42 הצעות עבודה בתחום הבינה המלאכותית בשכר העולה על מיליון דולר. מתוכן, תשעה מועמדים היו עם פחות מעשור ניסיון בארגונים.

בסטארט־אפ סקייל איי־איי (Scale AI), שביצע לאחרונה עסקת רכישה הפוכה עם מטא פלטפורמס (Meta Platforms), כ־15% מהעובדים הם בני פחות מ־25. בוגרי אוניברסיטה חדשים שם יכולים לצפות לשכר בסיס של כ־200 אלף דולר בשנה.

"אנחנו להוטים לגייס אנשי מקצוע ילידי־AI, ורבים מהם בתחילת הקריירה," אומרת אשלי שיפטן, ראש תחום משאבי אנוש בחברה.

בני 16 עם מאמרים מדעיים

לילי מא, שסיימה בדצמבר תואר במדעי המחשב עם התמחות בבינה מלאכותית באוניברסיטת קרנגי מלון, הגישה מועמדות ל־30–40 משרות, והוזמנה לראיונות אצל כתריסר מעסיקים. "שמתי לב שניסיון מחקרי מאוד עוזר," אומרת בת ה־22, שעשתה גם התמחות ב־טסלה.

מא התקבלה ל־סקייל איי־איי, אך דחתה הצעות מפתות אחרות, כולל סטארט־אפ שהציע לה אחוז אחד מהחברה.

סיריל גורלה הקים עם שותפים את סי־טי־ג'י־טי (CTGT), סטארט־אפ המפתח תוכנות בטיחות וניהול סיכונים לבינה מלאכותית, שנועדו להתמודד עם תופעות כמו "הזיות" של מערכות AI. בין המשקיעים בו – גוגל. לדבריו, גילם הממוצע של עובדי החברה הוא 21, וחלקם מחזיקים הון מניות בשווי של כחצי מיליון דולר.

גורלה עצמו, בן 23 בלבד, מספר שהוא מקבל פניות ממועמדים צעירים עוד יותר, בהם נער בן 16 שכבר פרסם מאמר בכנס בינלאומי לבינה מלאכותית.

"לא ראיתי דבר כזה לפני כמה שנים," הוא אומר.

החברה אף שקלה צעדים משפטיים נגד מתחרות שניסו "לצוד" את העובדים הצעירים והמבטיחים ביותר שלה.

שוק עבודה כפול

בעוד הטכנולוגיה, שנועדה לייעל תהליכים, מצמצמת משרות רגילות – היא יוצרת מחסור חריף במי שיודעים לפתח ולנהל אותה. בפועל, צעירים בעלי כישורי בינה מלאכותית מוצאים עצמם במוקד תחרות עזה בין מעסיקים, בעוד בני דורם נאלצים להתמודד עם שוק עבודה חלש ושיעורי אבטלה גבוהים.

התופעה מעלה שאלות על שוויון כלכלי וחברתי, שכן נפתח פער עצום בין צעירים עם כישורים טכנולוגיים מבוקשים לבין שאר בני דורם. עם זאת, מומחים מזהירים כי "בועת ה־AI" עלולה להיות זמנית, וכי השוק יתייצב עם הזמן, כאשר יותר עובדים ירכשו את המיומנויות הדרושות.