במכתב קצר שנשלח למשפחות השבוע, מסגרה הישיבה – מוסד מרכזי בקהילה היהודית הסורית בעיר – את הדרישה כדרך לחזק את המעורבות האזרחית ולהגן על האינטרסים הקהילתיים. "אנו בוטחים שציבור ההורים שלנו מבין שמדיניות זו נובעת ממחויבות בית הספר להבטיח שהקהילה שלנו תמלא תפקיד פעיל בעיצוב המדיניות המשפיעה על חיינו מדי יום," נכתב במכתב.
ישיבת מגן דוד ממוקמת בשכונת גרייבסנד בדרום ברוקלין, מרכז הקהילה היהודית הספרדית בעיר. האזור הצביע ברובו לדונלד טראמפ בבחירות לנשיאות האחרונות, ובין הדמוקרטים שהשתתפו בפריימריז ביוני – רוב מכריע הצביע למושל לשעבר אנדרו קומו, המתמודד כעצמאי אך מפגר אחרי ממדני.
קו השבר המרכזי עובר דרך עמדותיו של ממדני כלפי ישראל ואימוצו את תנועת החרם (BDS), שהביאו מנהיגים יהודים רבים להאשימו באנטישמיות – האשמה שהוא דוחה
אחת הדמויות שמקדמות את המדיניות החדשה היא הפוליטיקאי המקומי ג’ואי כהן-סבאן, הקורא לניו-יורקים להתנגד לממדני. כהן-סבאן, פקיד במפלגה הדמוקרטית בברוקלין וראש הסגל של הסנאטור סם סאטון, הפסיד לאחרונה במרוץ לבית הנבחרים במחוז הכולל את גרייבסנד.
מנהל בית הספר היסודי בישיבת מגן דוד, עזרא כהן-סבאן, נמנה עם 50 הרבנים בקהילה הסורית-יהודית שחתמו לאחרונה על הכרזה המתארת את הבחירות לראשות העיר כעניין קיומי עבור הקהילה.
ג’פרי וויס, פרופסור למשפטי בחירות בבית הספר למשפטים של אוניברסיטת ניו יורק, אמר: "זה נראה כחלק ממאמץ ארגוני להבטיח שהקהילה היהודית תצביע במספרים גדולים בנובמבר, במיוחד לאור האיומים הנתפסים מצד זוהרן ממדני אם ייבחר לראש העיר."
חוקים פדרליים ומדינתיים אוסרים על כפייה להצבעה. בתי ספר ציבוריים אינם יכולים להתנות רישום ברישום לבחירות, אך לבתי ספר פרטיים יש חופש רחב יותר לקבוע דרישה כזו – כך לפי מומחים משפטיים.
"זה יכול להיות רעיון טוב או רע, אבל אין כאן בעיה משפטית," אמר שמואל יששכרוף, פרופסור למשפט חוקתי באוניברסיטת ניו יורק. "המדינה לא יכולה לכפות עליהם, אבל מוסדות פרטיים – כולל בתי ספר – יכולים להציב תנאים כרצונם."
עם זאת, חופש הפעולה של הישיבה אינו מוחלט. היא אינה רשאית להתנות את הרישום בהשתייכות פוליטית מסוימת, להכווין את קולות ההורים או להענישם על סירוב להצביע.
חוקים פדרליים ומדינתיים אוסרים על כפייה להצבעה. בתי ספר ציבוריים אינם יכולים להתנות רישום ברישום לבחירות, אך לבתי ספר פרטיים יש חופש רחב יותר לקבוע דרישה כזו – כך לפי מומחים משפטיים
הסכסוך מתחולל על רקע מרוץ לראשות העיר שבו הקהילה היהודית רואה סיכון משמעותי. לעיריית ניו יורק השפעה עצומה על חיי היומיום של הקהילות היהודיות – ממימון אבטחה לבתי ספר פרטיים ועד אכיפת חוקי פשעי שנאה ויחס לעימותים סביב ישראל ועזה.
בקרב יהודים אורתודוקסים, שבתי הספר והמוסדות שלהם נשענים על שותפויות עירוניות, הבחירות הקרובות נתפסות כקריטיות. לעומת זאת, יהודים לא-אורתודוקסים רבים רואים במרוץ הזדמנות לקדם סדר יום פרוגרסיבי בנושאי דיור, הגירה ושיטור.
קו השבר המרכזי עובר דרך עמדותיו של ממדני כלפי ישראל ואימוצו את תנועת החרם (BDS), שהביאו מנהיגים יהודים רבים להאשימו באנטישמיות – האשמה שהוא דוחה.
המדיניות של ישיבת מגן דוד מצטרפת לשורה של יוזמות "צא להצביע" יהודיות בעיר, בהן דחיפת רישום עמית-לעמית של רשת פעילי הבוחרים היהודים, התארגנות "בוחרים יהודים מתאחדים" בשכונות שונות, ופעילות הסברה של הקואליציה לחינוך של האיחוד האורתודוקסי.
מנהיגי הקהילה הספרדית-סורית מציגים את ההצבעה לא כבחירה אזרחית אלא כמצווה דתית. בהכרזה חדשה, שעליה חתומים יותר מ-50 רבנים מניו יורק וניו ג’רזי – ובהם עזרא כהן-סבאן ושני אנשי צוות מישיבת מגן דוד – מוגדר רישום להצבעה כחובה יהודית משפטית ומוסרית, בדומה לתפילה, צדקה וחינוך יהודי.
"זה לא אופציונלי. זו מצווה," נכתב בהכרזה, המזהירה כי הבחירות הקרבות יעצבו את זהותה, ביטחונה ומוסדותיה של הקהילה לשנים ארוכות.
כמו המדיניות של בית הספר, גם ההכרזה אינה מזכירה מועמד מסוים בשמו, אלא מציגה את הבחירות הקרבות כ"נקודת מפנה" גורלית עבור הקהילה.