ג'ק היבס, ראש כנסיית קלווארי צ'אפל בצ'ינו הילס, מזהיר כי אם תאושר הצעת חוק AB 495, הנקראת "חוק תוכנית ההיערכות המשפחתית", או Family Preparedness Plan Act, ההשלכות על הורים וילדיהם עלולות להיות דרמטיות. "מומחים משפטיים הגיעו למסקנה שזו עלולה להיות החקיקה הגרועה והמסוכנת ביותר שיצאה מקליפורניה אי פעם", אמר היבס בראיון לרשת החדשות 'פוקס ניוז'. "אם החוק הזה יעבור – אתם חייבים לקחת את הילד ולעזוב את המדינה, כדי להגן עליו".
הצעת החוק, שעוררה דיון ציבורי סוער, נועדה לאפשר לא רק להורים ביולוגיים אלא גם לקרובי משפחה או לאנשים שמקיימים קשר ארוך־טווח וקרוב עם הילד, כמו למשל חונכים או מכרים מהקהילה, לחתום על תצהיר שמעניק להם סמכויות בסיסיות כמטפלים. על פי ההצעה, מי שיחתום על התצהיר יוכל לרשום את הילד לבית ספר ולהעניק אישור לטיפולים רפואיים הקשורים למסגרת הלימודית, גם בלי להיות האפוטרופוס החוקי. לדברי מחוקקי החוק, מטרתו היא להבטיח שילדים מהגרים לא יישארו לבדם במקרה שבו הוריהם נעצרים או מורחקים במסגרת אכיפת חוקי ההגירה.
הצעת חוק בקליפורניה מעוררת סערה מחשש לפגיעה בזכויות ההורים
אבל עבור מתנגדי החוק, ובראשם היבס, מדובר במהלך מסוכן שמאיים על עקרונות יסוד. לדבריהם, החוק פותח פתח לניצול לרעה, ומאפשר לכל אדם בוגר, גם כזה שאינו בן משפחה, להצהיר בעצמו כי הוא מורשה לשמש כמטפל – מבלי שהמערכת מחויבת לבצע בדיקות רקע, לוודא את זהותו או לקבל את הסכמת ההורים. "אין שום דרישה לבדוק תעודת זהות, אין חקירה, אין בירור אם מדובר בפדופיל או סוחר ילדים", טען היבס. "התצהיר מבקש מספר רישיון נהיגה, אבל גם מספר ביטוח לאומי או Medi-Cal מתקבל. מדובר באפס רף ביטחון". לדבריו, מומחים משפטיים שאיתם שוחח כינו את החוק "חלום רטוב של סוחרי ילדים, פדופילים וחוטפים".
עו"ד אליזבת ברקוהנה, אם לארבעה מקליפורניה, הצטרפה לביקורת. לדבריה, "החוק בעצם מאפשר לכל מבוגר להצהיר בעצמו שהוא מוסמך לקבל אחריות על כל ילד – בלי אישור הורים, בלי הודעה מוקדמת ובלי שום מגבלה". היא הביעה דאגה עמוקה מהטופס שמופיע בנוסח החוק, אשר כולל שתי אפשרויות: האחת – שהמטפל יידע את ההורים ולא קיבל מהם התנגדות, והשנייה – שלא הצליח ליצור איתם קשר. "זו האפשרות החמורה ביותר בטופס", אמרה. "היא מאפשרת למבוגר לא מוכר לקחת שליטה על ילד, בלי שלמישהו תהיה יכולת לעצור אותו בזמן אמת".
בנוסף, ברקוהנה מזהירה שהחוק אינו מוגבל למקרים של הגירה בלבד, ואף לא לילדים תושבי קליפורניה. לדבריה, הניסוח הכללי מאפשר להחיל את ההסדר על כל ילד – גם כזה שהובא ממדינה אחרת על ידי מבוגר זר. "הכוונה אולי טובה – אבל היא לא כתובה בפועל בתוך הסעיפים עצמם. כך נוצר פתח מסוכן לניצול".
עם זאת, תומכי החוק מדגישים כי מטרתו להגן על ילדים – לא לפגוע בזכויות הורים. חברת האספה קלסט רודריגז, ממובילות ההצעה, הדגישה במסמך הסבר רשמי כי החוק "אינו יוצר שום סוג של משמורת חוקית או פיזית לפי חוקי קליפורניה". לדבריה, מדובר בסיוע נקודתי וזמני לילדים שנותרים ללא מבוגר אחראי, בעיקר במצבים הקשורים למעצרי הגירה. תומכים נוספים, בהם נשיאת ארגון "Alliance for Children’s Rights", ג'ניפר ל. בראון, טוענים כי החוק "שם את טובת הילד בראש סדר העדיפויות", ומספק כלים מעשיים להורים שמתמודדים עם משבר. לדבריה, החוק נועד לאפשר להורים לבחור בעצמם מטפל במידה והם נעדרים – ולוודא שהילדים ימשיכו לקבל מסגרת יציבה ובטוחה.
בהמשך היום, שלישי, צפוי היבס להוביל עצרת מול בניין הקפיטול בסקרמנטו, בדרישה מהמושל גווין ניוסום להטיל וטו על החוק. הוא מזהיר כי אם ההצעה תאושר – חוקים דומים עלולים להופיע גם במדינות ליברליות אחרות. לדבריו, קליפורניה כבר מעניקה הגנות רחבות לתלמידים מהגרים במסגרת חוק החינוך 234.7, ואין צורך בהרחבה נוספת. מבחינתו, מדובר גם במאבק פוליטי: "זה המקום שבו חייבים לעצור את ניוסום", אמר בהתייחס לשמועות על כוונתו להתמודד לנשיאות ב־2028. "צריך לקשור את החוק הזה לצווארו. שיהיה ברור – הוא לא מכבד את זכויות ההורים ולא את החוק הפדרלי".
המאבק סביב AB 495 חושף קו שבר עמוק בין שתי תפיסות: מצד אחד, רצון לספק מענה מיידי לילדים שנותרים ללא הורה, ומצד שני – חשש ממשי מפני אובדן שליטה מצד ההורים והעברת סמכויות לגורמים לא מפוקחים. נכון לעכשיו, הקרב על החוק רק מתעצם – וככל הנראה צפוי ללוות את קליפורניה עוד זמן רב.