בראון סיפר לתחנת החדשות המקומית ABC 7 כי במשך כל השנים שילם את חשבונות המים באופן סדיר, אך מעולם לא קיבל הודעה על חוב חריג או על קיומו של הליך משפטי. לטענתו, לא ידע כלל על קיומו של חוב בסך 5,057.71 דולר, כנראה משנת 2019, וגם לא קיבל מסמכים משפטיים שנמסרו למישהו בנובמבר 2020, לכאורה בכתובת הנכס.
לדבריו, בפעם הראשונה ששמע על ההליך הייתה כאשר פועלים הגיעו באישון לילה והחלו לקדוח במנעולים של דלת הכניסה כדי לפרוץ פנימה. כך נודע לו שביתו עוקל ונמסר לידי קרן משקיעים, אשר רכשה את החוב מהעירייה והשתמשה בזכותה החוקית לעקל את הנכס, ששוויו כ־800,000 דולר, כדי לגבות את החוב הקטן יחסית.
פילמור בראון בן ה-66 איבד את ביתו בגלל חוב מים ישן שכלל לא ידע עליו
"אני לא רוצה שאף אחד יעבור את מה שאני עובר", אמר בראון בראיון. "אני לא יכול לאכול, לא יכול לשתות, לא יכול לישון. אם הייתי יודע שיש חוב – פשוט הייתי משלם אותו. הבית שלי נגנב ממני, ואני צריך אותו בחזרה".
שתי עורכות דינו של בראון, אליס ניקולסון ויולנדה ניקולסון, טוענות כי נפלה כאן תקלה חמורה בהתנהלות העירייה. "הוא אמר שהוא לא ידע שום דבר על ההליך – ואני מאמינה לו", אמרה אליס. יולנדה הוסיפה: "צריך שתהיה התראה אמיתית וברורה כשיש חשבון נוסף לתשלום. חייבים לעשות יותר כדי לוודא שאנשים מבוגרים, שעובדים קשה וחיים על קצבאות אחרי ששילמו משכנתה כל חייהם, לא ייפלו לתהום הזאת".
עיריית ניו יורק מסרה בתגובה כי עשתה מאמצים למנוע מקרים מסוג זה, כולל רפורמות שנכנסו לתוקף בשנה שעברה, שנועדו "לתת לבעלי נכסים יותר זמן, מידע ומשאבים לטפל בחובותיהם". עוד נמסר מהעירייה כי השנה חיזקה את מאמצי ההסברה שלה "באמצעות ביקורי בית, שיחות טלפון ישירות ותקשורת ממוקדת נוספת".
בעקבות הסיפור, שהפך לנושא שיחה מרכזי בסוף השבוע האחרון, נערכה מחאה מול ביתו של בראון בהשתתפות תומכים ותושבים מהשכונה. חבר מועצת העיר ניו יורק כריס בנקס תיאר את המקרה כ"עוול עמוק", בעוד שחברת האספה מוניק צ'נדלר־ווטרמן כינתה אותו "משבר שצריך להיפתר במהירות".
שני המחוקקים קראו לפתיחת חקירה רשמית בפרשה, במטרה להבין כיצד ייתכן שבית נמכר על סמך חוב קטן – מבלי שבעליו ידע כלל שהליך כזה מתרחש. בראון, בינתיים, ממשיך להיאבק כדי להשיב את ביתו – ולמנוע ממקרים דומים להתרחש לאחרים.