אלפי מפגינים פרו־פלסטינים הציפו היום את מנהטן בקריאות לאינתיפאדה גלובלית

אלפי מפגינים פרו־פלסטינים הציפו את מרכז מנהטן בשבת והשמיעו קריאות ל"אינתיפאדה גלובלית", ביטוי שרבים רואים בו הסתה לאלימות נגד קהילות יהודיות ברחבי העולם. ההפגנה התקיימה על רקע מאמצים בקונגרס האמריקני להגדיר רשמית את הביטוי כקריאה לאלימות.

המפגינים, במסגרת ארגון "Stand with Gaza" ("עמדו עם עזה"), נשאו שלטים הקוראים ל"סיום כל הסיוע לישראל", צלצלו בפעמונים וקראו "פלסטין חופשיה" ו"פלסטין תחיה לנצח". ההפגנה נערכה בבראיינט פארק ובמרכז מנהטן, כאשר המפגינים נשאו דגלים פלסטיניים והשמיעו קריאות נגד ישראל.

הקשר היסטורי של "אינתיפאדה גלובלית"

מאז מתקפת הטרור של חמאס ב־7 באוקטובר 2023 בדרום ישראל, הביטוי "Globalize the Intifada" ("גלובליזציה של האינתיפאדה") נחשב כקריאה לאלימות אנטישמית. המונח מזכיר את גלי הטרור הקטלניים שפקדו את ישראל בעבר, ובעיקר את האינתיפאדה השנייה, שבה נהרגו אלפי אזרחים ישראלים ופלסטינים.

חברי הקונגרס ג'וש גוטהיימר (דמוקרט, ניו ג'רזי) ורודי יקים (רפובליקני, אינדיאנה) הציגו הצעת חוק דו-מפלגתית שמגדירה את הביטוי כקריאה לאלימות נגד ישראלים ויהודים ברחבי העולם.

 

המפגינים, במסגרת ארגון "Stand with Gaza" ("עמדו עם עזה"), נשאו שלטים הקוראים ל"סיום כל הסיוע לישראל", צלצלו בפעמונים וקראו "פלסטין חופשיה" ו"פלסטין תחיה לנצח". ההפגנה נערכה בבראיינט פארק ובמרכז מנהטן, כאשר המפגינים נשאו דגלים פלסטיניים והשמיעו קריאות נגד ישראל

 

מועמד לראשות עיריית ניו יורק במרכז המחלוקת

זוהרן ממדאני (Zohran Mamdani), מועמד לראשות עיריית ניו יורק שמגדיר את עצמו כסוציאליסט דמוקרטי, עורר מחלוקת לאחר שנמנע מלגנות בפומבי את הסיסמה. לאחר מבקרים שהצביעו על שתיקתו, אמר ממדאני שזו אינה "שפה" שבה הוא משתמש.
ממדאני, חבר האספה של מדינת ניו יורק, זכה בבחירות המקדימות של המפלגה הדמוקרטית ומוביל בסקרים לבחירות לראשות העיר. 

החקיקה המוצעת ותוצאותיה

הצעת החוק מצטטת מקרי אלימות נגד יהודים בארה"ב, כמו הירי הקטלני בעובדי שגרירות ישראל בוושינגטון והפיגוע בבולדר, קולורדו. אם תתקבל, תגדיר את הביטוי כקריאה לאלימות, תזהיר מנהיגים להימנע ממנו ותדגיש את הסכנה שבשימוש בו.

תגובות והשלכות

ההפגנה התקיימה על רקע עלייה במקרי אנטישמיות ברחבי ארה"ב לאחר פרוץ המלחמה בעזה. הקהילות היהודיות דיווחו על תחושת חוסר ביטחון גוברת, במיוחד בקמפוסים ובערים גדולות.

האירוע מעורר דיון עולמי על הגבולות בין חופש הביטוי לבין הצורך להגן על מיעוטים מפני הסתה. בעוד המפגינים טוענים שהם מביעים תמיכה לגיטימית בפלסטינים, מבקרים רואים בכך איום ממשי על בטיחות היהודים.

האירוע מדגיש את הפערים האמריקניים בסוגיות בין ביקורת על מדינה לבין אנטישמיות, ואת האחריות של פוליטיקאים לגנות קריאות שעלולות להדליק אלימות.