על פי דיווח ה"לוס אנג'לס טיימס", ההצעה הפדרלי כוללת עסקה מורכבת: שחרור המימון למחקר תמורת תשלום קנס של מיליארד דולר. מדובר בסכום חסר תקדים בהיסטוריה של העימותים בין הממשל הפדרלי למוסדות ההשכלה הגבוהה.
הודעה על הסכום הגבוה הגיעה רק יום אחד לאחר שמושל קליפורניה גווין ניוסום הכריז בנחישות שמערכת אוניברסיטת קליפורניה לא תהיה "על הברכיים" כדי להשתחוות לנשיא דונלד טראמפ ובני בריתו.
ניוסום, שזוהה כמנהיג הביקורת הדמוקרטית על טראמפ, דחה בתוקף את הרעיון של כניעה לדרישות הפדרליות. "אנחנו לא בראון, אנחנו לא קולומביה, ואני לא אהיה מושל אם נתנהג כך", אמר ניוסום כפי שדיווח הטיימס. "נקודה. סוף, אני אלחם בכל כוחי כדי לוודא שזה לא יקרה."
התבטאותו החדה של המושל מגיעה לאחר שאוניברסיטאות כמו בראון וקולומביה כבר הגיעו להסכמים עם ממשל טראמפ בנוגע להאשמות על אנטישמיות בקמפוסים שלהן. אולם ניוסום מבהיר שקליפורניה תנקוט בדרך שונה לחלוטין.
המתיחות בין UCLA לממשל הפדרלי התחילה להסלים משמעותית לאחר סדרת מחאות פרו-פלסטיניות בקמפוס, שעל פי גורמים פדרליים כללו ביטויים אנטישמיים וירידה ברמת הביטחון של הסטודנטים היהודיים. הממשל טוען שהאוניברסיטה לא נקטה באמצעים הולמים להגנה על הסטודנטים היהודים ולמניעת אפליה על רקע דתי או אתני.
המתיחות בין UCLA לממשל הפדרלי התחילה להסלים משמעותית לאחר סדרת מחאות פרו-פלסטיניות בקמפוס, שעל פי גורמים פדרליים כללו ביטויים אנטישמיים וירידה ברמת הביטחון של הסטודנטים היהודיים. הממשל טוען שהאוניברסיטה לא נקטה באמצעים הולמים להגנה על הסטודנטים היהודים ולמניעת אפליה על רקע דתי או אתני.
מאידך, מבקרי המהלך הפדרלי טוענים שמדובר בניסיון לפגוע באוטונומיה האקדמית ולהשתיק ביקורת על מדיניות ישראל תחת מטריית מלחמה באנטישמיות. הם רואים בדרישת הקנס העצום ניסיון לענישה קולקטיבית שפוגעת במהות החופש האקדמי.
הקפאת המימון הפדרלי בהיקף של יותר מ-500 מיליון דולר יוצרת לחץ כלכלי עצום על UCLA, שמתבססת על מענקים פדרליים למימון מחקרים בתחומים קריטיים כמו רפואה, הנדסה ומדעי הטבע. מדענים ובאוניברסיטה חוששים שהעיכוב יפגע לטווח הארוך ביכולת המחקרית של המוסד ובמעמדו הבינלאומי.
מנגד, הדרישה לקנס של מיליארד דולר יוצרת דילמה כלכלית בלתי פתירה: תשלום הקנס יפגע קשות בתקציב האוניברסיטה, בעוד שהמשך ההקפאה יפגע במחקר ובמימון השוטף.
מוסדות אקדמיים נוספים בארצות הברית מתמודדים עם לחצים דומים. אוניברסיטת בראון, למשל, הגיעה להסכם עם הממשל הכולל נקיטת צעדים נוספים נגד אנטישמיות והקצאת משאבים נוספים להגנה על סטודנטים יהודים. גם אוניברסיטת קולומביה הגיעה להבנות דומות.
אולם המקרה של UCLA מבחינות רבות שונה, לא רק בגלל הסכומים הגבוהים יותר, אלא בעיקר בגלל התמיכה הנחושה שהיא מקבלת ממושל המדינה ומהמערכת הפוליטית המקומית.
מעבר לממד הכלכלי, המאבק הופך למבחן עקרונות בין שתי תפיסות עולם שונות. טראמפ ותומכיו רואים במהלך דרך להגן על סטודנטים יהודים ולהילחם באנטישמיות במוסדות האקדמיים. ניוסום ותומכיו רואים בכך פגיעה באוטונומיה האקדמית וניסיון להשתקת ביקורת לגיטימית.
נכון לעת הזו, לא ברור איך המחלוקת תוכרע. UCLA עומדת בפני בחירה קשה בין כניעה לדרישות פדרליות שעלולות לפגוע בעקרונותיה ובין התמודדות עם נזק כלכלי חמור. מנגד, הממשל הפדרלי נראה נחוש להמשיך בלחץ.
השאלה המרכזית היא האם מדובר בצדק בנושא של הגנה על סטודנטים יהודים או בניצול פוליטי של נושא רגיש למטרות מפלגתיות. התשובה לשאלה זו תעצב לא רק את עתידה של UCLA, אלא את היחסים בין הממשל הפדרלי והאקדמיה האמריקאית בשנים הקרובות.