התקשורת השווייצרית מתמודדת עם ההלם בדרכה הייחודית. העיתון "בליק" השווה את הטלת המכסים ל"התבוסה הגדולה ביותר של המדינה מאז ניצחון הצרפתים בקרב מריניאנו ב-1515" - התבוסה ההיסטורית שסיימה את התרחבות שווייץ והפכה אותה לאומה ניטרלית.
השוואה זו אינה מוגזמת כשבוחנים את המציאות החדשה: שווייץ מוצאת את עצמה בחברה לא רצויה עם סוריה, לאוס ומיאנמר - המדינות היחידות שנפגעו יותר ממנה מהמכסים הטראמפיאניים. אפילו ברזיל, שאיימו עליה במכסים של 50%, נותרה טוב יותר מהקונפדרציה השווייצרית.
עד לפני שבועות ספורים, הממשלה השווייצרית קרנה ביטחון עצמי. הנשיאה קארין קלר-זוטר זכתה במאי לפגישה עם שר הסחר האמריקאי סקוט בסנט, לאחר שארגנה פגישה בג'נבה בין ארצות הברית לסין שנועדה למנוע מלחמת סחר בין שתי המעצמות הכלכליות.
קלר-זוטר יצאה מהפגישה עם חיוך רחב. היא רמזה שקיבלה הבטחה שמווייץ תהיה השנייה אחרי בריטניה לחתום על הסכם סחר עם וושינגטון, ושהמכסים יעמדו על 10% בלבד - הרבה מתחת ל-31% שאיים בהם טראמפ באפריל.
אשליות אלו התרסקו תוך שעות ספורות לפני המועד האחרון ב-1 באוגוסט. שיחת טלפון אחרונה בין קלר-זוטר לטראמפ לא הניבה דבר, ושעות לאחר מכן הגיעה הבשורה הרעה: המכסים לא יעמדו על 31% כפי שאוים במקור, אלא על 39% עונשיים.
התקשורת השווייצרית מתמודדת עם ההלם בדרכה הייחודית. העיתון "בליק" השווה את הטלת המכסים ל"התבוסה הגדולה ביותר של המדינה מאז ניצחון הצרפתים בקרב מריניאנו ב-1515" - התבוסה ההיסטורית שסיימה את התרחבות שווייץ והפכה אותה לאומה ניטרלית.
הנשיאה השווייצרית זיהתה את הבעיה המרכזית: "עבור דונלד טראמפ, הגירעון המסחרי היה המכשול". טראמפ רואה בגירעון סחר - כאשר מדינה מוכרת יותר לארצות הברית ממה שהיא קונה - בעיה מהותית לכלכלה האמריקאית, גם אם רוב הכלכלנים אינם מסכימים עם תפיסה זו.
הגירעון הסחר השווייצרי מול ארצות הברית עמד ב-2024 על 47.4 מיליארד דולר. אם כוללים תעשיות שירות, שאותן טראמפ בחר להתעלם מהן, הגירעון מתכווץ ל-22 מיליארד דולר. שווייץ מוכרת יותר (בעיקר תרופות, תכשיטי זהב, שעונים וכלי מכונות) לארצות הברית ממה שהיא קונה.
כדי לנסות לפצות על הגירעון, הממשלה השווייצרית הורידה את המכסים שלה על מוצרים תעשייתיים אמריקאיים לאפס. חברות שווייציות מרכזיות כמו נסטלה ונובארטיס הבטיחו השקעות של מיליארדי דולרים במפעלים אמריקאיים. שווייץ היא כבר המשקיעה השישית בגודלה בארצות הברית ויוצרת, לטענת השווייצרים, 400,000 מקומות עבודה אמריקאיים.
אולם איזון הגירעון נראה בלתי אפשרי. אוכלוסיית שווייץ מונה רק 9 מיליון תושבים, ובכנות - רבים מהם פשוט לא רוצים לקנות מוצרים אמריקאיים. המכוניות האמריקאיות גדולות מדי לכבישי האלפים, ואילו הגבינה והשוקולד האמריקאיים... ובכן, הם פשוט לא בטעם השווייצרי.
כעת נותרה לשווייץ חלון הזדמנויות קטן עד ה-7 באוגוסט, כשהמכסים אמורים להיכנס לתוקף. עד אז, הממשלה תנסה לנהל משא ומתן קדחתני. עסקים שווייצרים מזהירים מאלפי פיטורים אם לא ניתן יהיה להוריד את ה-39%.
אך קשה לראות מה הם חדר התמרון. עם הבטחות ההשקעה והמכסים האפסיים, שווייץ כבר הציעה כל מה שיכלה. הטקטיקות היחידות שנותרו הן עונשיות: משיכת הצעות ההשקעה, הטלת מכסים הדדיים, והאופציה הגרעינית - ביטול הזמנת מטוסי הקרב F-35 האמריקאיים.
ברחבי שווייץ שוררים תמיהה וזעם. יום שישי הוא החג הלאומי השווייצרי, המקביל ל-4 ביולי האמריקאי. לאחר שנשאה את נאומה המסורתי, הנשיאה קלר-זוטר נשאלה על המכסים האמריקאיים.
היא אמרה לכתבים שהשיחות עם ארצות הברית עברו טוב, אך שעבור דונלד טראמפ גירעון הסחר היה המכשול. המשמעות הייתה שהנשיא האמריקאי הוא הבעיה.
במקום החגיגות הפטריוטיות הרגילות, שווייצרים רבים מרגישים שהם נענשים על כך שיש להם אחת המדינות התחרותיות והחדשניות ביותר בעולם.
יאן אטסלנדר, ראש הסחר החוץ ב-EconomieSuisse המייצגת עסקים, אמר לרשות השידור השווייצרית: "אנחנו צריכים יחסים אמינים עם ארצות הברית". זה עשוי להיות אות לתסכול מכך שאחד משווקי הייצוא החשובים ביותר של שווייץ אימץ מדיניות סחר הפכפכה, ששוללת מהעסקים השווייצריים את הוודאות שהם זקוקים לה.
אחרים אומרים שהמדינה שרדה זעזועים כלכליים בעבר, ותוכל להשתמש בחדשנות שלה כדי לשרוד גם את זה. אולם השאלה הגדולה היא האם הכלכלה הקטנה והפתוחה של שווייץ תוכל להתמודד עם מכה כלכלית כזו, בעידן שבו הסחר הבינלאומי הופך להיות יותר ויותר נשק פוליטי.