הרשעת רוצח הילד היהודי איתן פץ מקרטוני החלב בוטלה: פדרו הרננדס משוחרר

בית המשפט הפדרלי לערעורים ביטל היום (יום שני) את הרשעתו של פדרו הרננדס ברצח הילד היהודי איתן פץ בן השש מ-1979, במקרה הפלילי המפורסם והכואב ביותר בתולדות ארצות הברית שטלטל מדינה שלמה ושינה את הצורה שבה הורים אמריקנים מגנים על ילדיהם.

בית המשפט הורה על שחרורו המיידי של הרננדס אלא אם המדינה תעניק לו משפט חדש תוך "תקופה סבירה", כאשר לוח הזמנים ייקבע על ידי שופט פדרלי. החלטה אם להמשיך במשפט חדש תהיה בידי התובע המחוזי של מנהטן, אלווין בראג.

הפרשה שהחלה מהליכה לבית הספר

בבוקר ה-25 במאי 1979 יצא איתן פץ מביתו באזור הסוהו שבמנהטן לכיוון האוטובוס הצהוב שלקח אותו מדי יום לבית הספר, ולא נראה יותר לעולם. הייתה זו הפעם הראשונה שהוריו, סטנלי וג'ולי פץ, הרשו לו ללכת לבד לבית הספר. ההיעלמות זעזעה לא רק את ניו יורק אלא את כל האומה, והובילה לעידן של פחד הורי שבו ילדים שבעבר נשארו לבדם החלו להיות מפוקחים בקפדנות מחשש לחטיפה.

תמונות הילד הפכו נפוצות על קרטוני חלב ועל כרזות, והוא היה בין הילדים הראשונים שתמונותיהם הופיעו על מוצרי מזון במטרה לאתר אותם. יום היעלמותו נקבע על ידי הנשיא רונלד רייגן כ"יום הילדים הנעדרים הלאומי".

עצירה מפתיעה אחרי 33 שנה

רק ב-2012, 33 שנה אחרי היעלמות הילד, עצרה משטרת ניו יורק באופן מפתיע את הרננדס בן ה-55, שעבד בזמן הרצח כנער מחסן בחנות מכולת הסמוכה לבית משפחת פץ. הוא הואשם ברצח מדרגה שנייה ובחטיפה מדרגה ראשונה לאחר שהודה בפשע.

על פי דיווחים, הרננדס סיפר לחוקריו שהוא פיתה את הילד מתחנת האוטובוס בהבטחה שיקנה לו משקה קל, ואז לקח אותו למרתף החנות ושם חנק אותו למוות. מקורות אחרים טענו שהוא פיתה את הילד בממתקים ודקר אותו למוות במרתף, ביתר את הגופה לחלקים ושם אותם בשקית זבל.

המשפט הראשון של הרננדס ב-2015 הסתיים בחבר מושבעים תלוי. ב-2017, חבר מושבעים במנהטן הרשיע את הרננדס ביום התשיעי לדיונים, כאשר ראש המושבעים אמר שהדיונים היו "קשים".

 

המשפט הראשון של הרננדס ב-2015 הסתיים בחבר מושבעים תלוי. ב-2017, חבר מושבעים במנהטן הרשיע את הרננדס ביום התשיעי לדיונים, כאשר ראש המושבעים אמר שהדיונים היו "קשים".

 

ביטול ההרשעה

גופתו של איתן מעולם לא נמצאה, ושום ראיות מדעיות לא קשרו את הרננדס לפשע. עורכי הדין של הרננדס טענו בערעור שהוראות בית המשפט המקומי לחבר המושבעים היו בלתי הולמות והטו את הפסיקה.

"אנו מגיעים למסקנה שבית המשפט המחוזי סתר חוק פדרלי שנקבע בבירור ושהשגיאה הזו לא הייתה לא מזיקה," קבע פאנל של שלושה שופטים של בית המשפט הפדרלי לערעורים במעגל השני בפסיקה של יום שני.

הארווי פישביין, אחד מעורכי הדין של הרננדס במשפט, אמר שצוותו תמיד טען שההודאה הייתה כוזבת. הפסיקה בת 51 העמודים שהוצאה יום שני "קוראת כאילו אדם חף מפשע הורשע," אמר.

בהצהרה, עורכי הדין של הרננדס אמרו: "במשך יותר מ-13 שנים, פדרו הרננדס היה בכלא על פשע שלא ביצע ועל בסיס הרשעה שבית המשפט השני הבהיר כעת שהושגה בהפרה ברורה של החוק." הם קראו לבראג לבטל מה שכינו "אישומים מוטעים" ולמצוא את הרוצח האמיתי של הילד.

המשפט והטיעונים

הרננדס הודה בפשע לאחר מעצרו אך חזר בו מההודאה מאוחר יותר. עורך הדין שלו טען שההודאה הייתה כוזבת ותוצר של הזיות ואשליות פסיכוטיות. עורכי הדין של הרננדס טענו גם שהיתה לו מנת משכל נמוכה.

במהלך הדיונים ב-2017, חבר המושבעים התמקד בהודאתו, כשהחברים שלחו שלוש הודעות עליה לשופט שפיקח על המשפט. בהודעה השלישית, המושבעים שאלו את השופט אם, במקרה שהם ימצאו שהודאתו של הרננדס לפני שקיבל את זכויותיו לא הייתה מרצון, עליהם להתעלם מההודאה המוקלטת שלו מאוחר יותר.

"בית המשפט המקומי הורה לחבר המושבעים, ללא הסבר נוסף, ש'התשובה היא לא'," כתבו השופטים הפדרליים בפסיקתם יום שני. המושבעים חזרו לדיונים והרשיעו את הרננדס שבעה ימים מאוחר יותר.

 

תמונותיו של איתן פץ היו נפוצות על קרטוני חלב ועל כרזות, והוא היה בין הילדים הראשונים שתמונותיהם הופיעו על מוצרי מזון במטרה לאתר אותם. יום היעלמותו נקבע על ידי הנשיא רונלד רייגן כ"יום הילדים הנעדרים הלאומי"

 

תגובות למשפט ההיסטורי

ריצ'רד אמרי, שותף מייסד במשרד עורכי דין מוביל, אמר שזה "כמעט בלתי אפשרי" לזכות בהקלה מבית משפט פדרלי על בסיס הליך של בית משפט מחוזי, כפי שעשו עורכי הדין של הרננדס. הוא ציין שהסטנדרט היה האם לבית המשפט המחוזי היה "כל בסיס סביר" לממצא שלו, נכון או לא נכון.

"זה נדיר בין הדברים הנדירים," אמר.

דוברת של משרד התובע המחוזי במנהטן, אמילי טוטל, אמרה שהמשרד "בוחן את ההחלטה". ההורים של איתן לא עזבו את דירתם בשכונת סוהו ולא החליפו את מספר הטלפון שלהם מאז היעלמותו של בנם, מתוך תקווה שהוא ינסה ליצור קשר עמם.

המקרה ממשיך להעסיק את האומה האמריקנית גם כיום, 46 שנה אחרי היעלמותו של הילד הקטן שהפך לסמל של פחד הורי ושל הצורך בהגנה על ילדים.