גינת השנאה של ניו יורק: העירייה נכנעת לגינה קהילתית אנטי-ישראלית עם ערוגת פרגים לפלסטין

בפשרה שעוררה סערה בקהילה היהודית בקווינס, עיריית ניו יורק נסוגה מתוכניתה לסגור גינה קהילתית אנטי-ישראלית ובמקום זאת מנהלת משא ומתן על הסכם פשרה. הגינה "סאנסט קומיוניטי גארדן" ברידג'ווד הפכה למוקד מחלוקת לאחר שחייבה חברים חדשים לחתום על "הסכמי קהילה" הכוללים התחייבות ל"סולידריות עם העם הפלסטיני המדוכא והמוחסל", ויצרה אזור מיוחד שכונה "פרגים לפלסטין".

עורכי הדין של העירייה אמרו ביום חמישי לשופט האסה קינגו שכל הסכם עם ההנהלה בגינה הקהילתית ידרוש שינויים נרחבים בניסוח הבלתי חוקתי של 10 "הסכמי הקהילה" של הקבוצה. המסמכים המקוריים אילצו חברים נכנסים להתחייב ל"סולידריות עם האנשים המדוכאים"  של פלסטין.

"תקדים מסוכן מאוד"

המבקרים זועמים מכך שהעירייה מתפשרת עם שונאים. "אם אתה מפר את החוק ומפלה נגד מיעוטים, כל עוד אתה מפלה רק נגד יהודים ואנשים שמגינים על יהודים, זה בסדר", אמרה שרה שריטר-מאוורסגלד, תושבת רידג'ווד, שכינתה את המשא ומתן המתמשך בין העירייה לגן "תקדים מסוכן מאוד".

כריסטינה ווילקינסון, שמתנגדת לאג'נדה הפרוגרסיבית של הגן, אמרה שעובדי עירייה אמרו לה "שהם חושבים שממדאני ינצח בנובמבר והם לא רוצים להתמודד עם זה איתו ופוחדים על העבודה שלהם".

ממדאני, חבר אסיפת המדינה מקווינס וחזית דמוקרטי-סוציאליסטי למועמדות ראשות העיר, הוא תומך נלהב פרו-פלסטיני.

 

הגן כולל מספר אזורים עם מסרים פוליטיים ברורים, כולל דגלי הגאווה, שילוט "ידיים מעל סאנסט" וכמובן האזור המיוחד "פרגים לפלסטין". הפרטים הללו הופכים את הגן לא רק למרחב ירוק אלא למוקד פעילות פוליטית מובהקת

 

מאבק משפטי ורגשי

מחלקת הפארקים דחפה להנהלה חדשה בגן, הממוקם בצומת רחובות אונדרדונק ווילובי, וביטלה את הרישיון שלהם במאי. פקידי הפארקים רצו שהקבוצה תפנה את המרחב הירוק עד 6 ביוני בגלל "הפרת תנאי הרישיון שלהם" עם "מבחן אידיאולוגי והתקנת מזבח ללא אישור מוקדם של מחלקת הפארקים", על פי מסמכי בית המשפט.

אבל העניין הגיע לבית המשפט בחודש שעבר. עורך הדין של העירייה בלייק אלברג אמר לקינגו שמשרד היועץ המשפטי זקוק לעוד זמן להתלבט ולדון בפשרה, בשל האופי "הפרופיל הגבוה" של התיק.

קינגו הביע דעה שהשפה בהסכמי הקהילה מפרה הן את החוקה של ניו יורק והן את החוקה האמריקנית. "דיבור כפוי אינו דיבור חופשי", אמר.

אזורי הקדשה וזהויות מורכבות

המרחב הירוק הוא כעת בית לזוג "מזבחות" לכבוד הפעילה הטרנסית הלטינית ססיליה ג'נטילי. ביוני, מארגנת הגן לורה מריק שינתה את שמו של סאנסט קומיוניטי גארדן ל"ג'ארדין דה סנטה ססיליה" לכבוד ג'נטילי.

הגן כולל מספר אזורים עם מסרים פוליטיים ברורים, כולל דגלי הגאווה, שילוט "ידיים מעל סאנסט" וכמובן האזור המיוחד "פרגים לפלסטין". הפרטים הללו הופכים את הגן לא רק למרחב ירוק אלא למוקד פעילות פוליטית מובהקת.

חשש מכניעה מוסדית

מבקרי הגן, כמו ווילקינסון, אמרו שכל עסקה עם הקבוצה הפרו-פלסטינית תערער את סמכות מחלקת הפארקים. "אם [מנהיגי הגן] יישארו בראש, זה רק עניין של זמן עד שהם יפרו שוב את הרישיון שלהם, ועכשיו [למחלקת הפארקים] אין שיניים, כי עורכי הדין של העירייה הציגו שאין להם כוונה לגבות אותם", אמרה ווילקינסון.

החשש הוא שהמקרה יוצר תקדין מסוכן שבו קבוצות שמפרות חוקי אפליה יכולות לקבל פשרות נוחות, במיוחד אם הקורבנות הן יהודים או תומכי ישראל.

הרקע הפוליטי הרחב

ההתפתחות מתרחשת על רקע עליית הפוליטיקה הפרו-פלסטינית בניו יורק, כאשר זוהראן ממדאני נחשב לפייבוריט במירוץ לראשות העיר. ממדאני, שהוא חבר בבית הנבחרים של ניו יורק, ידוע בעמדותיו הקיצוניות נגד ישראל ותמיכתו בתנועת BDS.

העובדה שעובדי עירייה לכאורה חוששים מתגובתו הפוטנציאלית של ממדאני מעידה על האקלים הפוליטי המשתנה בעיר, שבה עמדות אנטי-ישראליות הופכות ליותר מקובלות במיינסטרים הפוליטי.

המשמעויות החוקתיות

השופט קינגו הדגיש שהשפה בהסכמי הקהילה מפרה זכויות חוקתיות בסיסיות. העקרון של "דיבור כפוי אינו דיבור חופשי" עומד במרכז הטיעון המשפטי. לדרוש מאנשים להביע תמיכה בעמדות פוליטיות ספציפיות כתנאי לחברות בגן קהילתי מפר את זכויות התיקון הראשון.

העניין מעורר שאלות רחבות יותר על הגבולות בין פעילות פוליטית חוקית לבין אפליה בלתי חוקית במוסדות ציבוריים או חצי-ציבוריים.

לקראת החלטה

קינגו אמר שהוא יבטל את התיק אם שני הצדדים ייכשלו להגיע לפשרה עד לדיון הבא בבית המשפט ב-1 באוגוסט. הלחץ לפתרון גובר, אך הצדדים עדיין רחוקים מהסכמה.

המקרה מדגיש את המתחים הגוברים בין קהילות שונות בניו יורק, ואת האתגר של איזון בין חופש הביטוי לבין מניעת אפליה. התוצאה עשויה לקבוע תקדין חשוב לגבי האופן שבו העירייה מתמודדת עם מוסדות ציבוריים שמפלים נגד קבוצות מסוימות.

גם מריק וגם מחלקת הפארקים סירבו להגיב לבקשות לתגובה, ומשאירים שאלות רבות ללא מענה לגבי העתיד של הגן והמשמעויות הרחבות יותר של המקרה על הקהילה היהודית בניו יורק.