בעולם העבודה תוהים מי יפגע יותר מבינה מלאכותית: העובדים הצעירים או הוותיקים

כאשר מנכ"ל אמזון, אנדי ג'אסי, כתב בחודש שעבר שהוא מצפה שהשימוש של החברה בבינה מלאכותית "יקטין את כוח העבודה הכולל שלנו" בשנים הקרובות, זה אישר את הפחד בקרב עובדים רבים שבינה מלאכותית תחליף אותם. הפחד התחזק שבועיים לאחר מכן כאשר מיקרוסופט הודיעה שהיא מפטרת כ-9,000 עובדים, בערך 4% מכוח העבודה שלה.

העובדה שבינה מלאכותית עומדת להדיח עובדי צווארון לבן הוא דבר שאין עליו ויכוח. אבל איזה סוג של עובדים, בדיוק? ההכרזה של ג'אסי נחתה באמצע ויכוח על השאלה הזו בדיוק.

מומחים מסוימים טוענים שבינה מלאכותית בופן הכי סביר שתשפיע על עובדים מתחילים, שהמשימות שלהם בדרך כלל הכי פשוטות ולכן הכי קלות לאוטומציה. דריו אמודיי, מנכ"ל חברת הבינה המלאכותית Anthropic, אמר לאחרונה ל-Axios שהטכנולוגיה יכולה לטרוף חצי מכל התפקידים בצווארון לבן ברמת הכניסה בתוך חמש שנים. עלייה בשיעור האבטלה של בוגרי מכללות אחרונים החמירה את הדאגה הזו, גם אם זה לא מוכיח שבינה מלאכותית היא הגורם למאבקים שלהם בשוק העבודה.

אבל קברניטים אחרים של תעשיית הבינה המלאכותית נקטו בעמדה הפוכה, וטוענים שעובדים צעירים יותר סביר שיהנו מבינה מלאכותית ושעובדים מנוסים יהיו בסופו של דבר יותר פגיעים. בראיון באירוע של הניו יורק טיימס בסוף יוני, בראד לייטקאפ, מנהל התפעול הראשי של OpenAI, הציע שהטכנולוגיה יכולה להוות בעיות עבור "מעמד של עובד שאני חושב שיותר ותיק, יותר מכוון לכיוון שגרה בדרך מסוימת של לעשות דברים".

התשובה הסופית לשאלה הזו תהיה לה השלכות עצומות. אם תפקידים ברמת הכניסה הם בסיכון הגבוה ביותר, זה יכול לדרוש חשיבה מחודשת על איך אנחנו מחנכים סטודנטים במכללות, או אפילו את הערך של המכללה בעצמה. ואם עובדים מבוגרים יותר הם בסיכון הגבוה ביותר, זה יכול להוביל לאי-יציבות כלכלית ואפילו פוליטית כשפיטורים בהיקף גדול הופכים לתכונה מתמידה של שוק העבודה.

 

התשובה הסופית לשאלה הזו תהיה לה השלכות עצומות. אם תפקידים ברמת הכניסה הם בסיכון הגבוה ביותר, זה יכול לדרוש חשיבה מחודשת על איך אנחנו מחנכים סטודנטים במכללות, או אפילו את הערך של המכללה בעצמה. ואם עובדים מבוגרים יותר הם בסיכון הגבוה ביותר, זה יכול להוביל לאי-יציבות כלכלית ואפילו פוליטית כשפיטורים בהיקף גדול הופכים לתכונה מתמידה של שוק העבודה

 

דוד פורלונגר, סגן נשיא בחברת המחקר גרטנר שעוזר לפקח על הסקר שלה של מנכ"לים, שקל את ההשלכות אם בינה מלאכותית תדיח עובדים יותר מנוסים.  

"מה האנשים האלה הולכים לעשות? איך הם יממנו? מה ההשפעה על הכנסות המס?" אמר. "אני מדמיין שממשלות חושבות על זה".

כלכלנים ומומחים אחרים שחוקרים בינה מלאכותית לעתים קרובות מגיעים למסקנות שונות על מי היא יותר סביר שתדיח.

התמקדות בתחומים נפוצים של בינה מלאכותית  נוטה לצייר תמונה קודרת לעובדים ברמת הכניסה. נתונים מ-ADP, חברת עיבוד השכר, מראים שבתחומים הקשורים למחשבים, תעסוקה לעובדים עם פחות משנתיים של וותק הגיעה לשיא ב-2023 ירדה כ-20 עד 25% מאז. יש דפוס דומה בקרב נציגי שירות לקוחות, שגם הם מסתמכים יותר ויותר על בינה מלאכותית.

באותה תקופה, תעסוקה בתעשיות האלה עלתה לעובדים עם שנתיים או יותר של וותק בעבודה, לפי רויו צ'ן, חוקרת בסטנפורד שניתחה את הנתונים.

מחקרים אחרים מצביעים בכיוון דומה, אם בדרך עקיפה. בתחילת 2023, איטליה אסרה זמנית על ChatGPT, שמפתחי תוכנה שם הסתמכו עליו כדי לעזור להם לתכנת. צוות חוקרים באוניברסיטת קליפורניה, אירווין, ואוניברסיטת צ'פמן השוו את השינוי בפרודוקטיביות של מתכנתים איטלקיים עם הפרודוקטיביות של מתכנתים בצרפת ובפורטוגל, שלא אסרו על התוכנה, כדי לבודד את ההשפעה של ChatGPT.

למרות שהמחקר לא בדק אובדן עבודה, הוא כן מצא שכלי הבינה המלאכותית שינה את העבודות של עובדים בדרג הביניים בדרכים יותר חיוביות מאשר את העבודות של עובדים ברמת הכניסה. לפי החוקרים, המתכנתים הזוטרים השתמשו בבינה מלאכותית כדי להשלים את המשימות שלהם מעט מהר יותר; המתכנתים המנוסים לעתים קרובות השתמשו בה כדי להועיל לצוותים שלהם באופן רחב יותר.

"כשאנשים באמת טובים בדברים, מה שהם בסוף עושים זה לעזור לאנשים אחרים במקום לעבוד על פרויקטים משלהם", אמרה שרה בנה, אחת ממחברות המאמר, והוסיפה שהבינה המלאכותית בעצם חיזקה את הנטייה הזו. ד"ר בנה אמרה שהתוצאה של המאמר הציעה שבינה מלאכותית תגרום לחברות לגייס פחות מתכנתים זוטרים (כי פחות יהיו דרושים כדי להשלים משימות ברמת הכניסה) אבל יותר מתכנתים בדרג הביניים (כי בינה מלאכותית הגבירה את הערך שלהם לכל הצוות).

מצד שני, דניאל לי, כלכלנית ב-MIT שחוקרת את השימוש בבינה מלאכותית במקום העבודה, אמרה שיש תרחישים שבהם בינה מלאכותית יכולה לערער על עובדים מיומנים יותר מאשר עובדים ברמת הכניסה. הסיבה היא שהיא יכולה, בעצם, לנתק כישורים יקרי ערך מהבני אדם שמסורתית החזיקו בהם. לדוגמה, אולי לא תצטרכו יותר להיות מהנדס כדי לתכנת, או עורך דין כדי לכתוב תמצית משפטית.

"המצב הזה של העולם לא טוב לעובדים מנוסים", אמרה. "משלמים לכם על הנדירות של הכישור שלכם, ומה שקורה זה שבינה מלאכותית מאפשרת לכישור לחיות מחוץ לאנשים".

ד"ר לי אמרה שבינה מלאכותית לא בהכרח תהיה טובה גם לעובדים פחות מנוסים. אבל היא שיערה שהעלייה באבטלה של בוגרי מכללות חדשים נבעה מהציפיות של מעסיקים שהם יצטרכו פחות עובדים בסך הכל בעידן הבינה המלאכותית, לא רק פחות עובדים מתחילים.

רוברט פלוטקין, שותף במשרד עורכי דין קטן שמתמחה ברכש רוחני, אמר שבינה מלאכותית לא השפיעה על הצורך של משרדו בעובדים פחות מיומנים כמו עוזרים משפטיים, שמעצבים את המסמכים שהמשרד שלו מגיש למשרד הפטנטים. אבל המשרד שלו כעת משתמש בבערך חצי מכמות עורכי הדין החוזיים, כולל כאלה עם כמה שנות ניסיון, שהוא השתמש בהם לפני כמה שנים, לפני הזמינות של בינה מלאכותית גנרטיבית, הוא הוסיף.

עורכי הדין הבכירים יותר האלה מנסחים בקשות פטנט עבור לקוחות, שמר פלוטקין אחר כך בוחן ומבקש מהם לתקן. אבל הוא לעתים קרובות יכול לנסח בקשות יותר בצורה יעילה בעזרת עוזר בינה מלאכותית, חוץ מכשהפטנט כולל תחום מדע או טכנולוגיה שהוא לא מכיר.

"הפכתי יותר יעיל בשימוש בבינה מלאכותית ככלי לעזור לי לנסח בקשות בדרך שהפחיתה את הצורך שלנו בעורכי דין חוזיים", אמר מר פלוטקין.

חלק מהחברות בחזית של אימוץ בינה מלאכותית נראות שעשו חישובים דומים, מפטרות עובדים מנוסים במקום פשוט לגייס פחות עובדים ברמת הכניסה. גוגל, מטה ואמזון כולן עשו פיטורים מאז 2022. חודשיים לפני ההכרזה על הפיטורים האחרונים שלה, מיקרוסופט פיטרה 6,000 עובדים, רבים מהם מפתחי תוכנה, בעוד הפיטורים של יולי כללו מנהלים בדרג הביניים רבים.

"כל דבר שהוא אדמיניסטרטיבי, קשור לגיליונות אלקטרוניים, שבו יש שובל אימייל, פעילות מסוג ניהול מסמכים, בינה מלאכותית אמורה להיות מסוגלת לבצע די בקלות, לשחרר זמן למנהלים לעשות יותר הדרכה", אמר מר פורלונגר, האנליסט בגרטנר. "מנכ"לים מרמזים בנתונים שאנחנו לא צריכים כמה מהם כמו קודם".

גיל לוריא, אנליסט מניות שמכסה את מיקרוסופט עבור בנק ההשקעות D.A. Davidson, אמר שסיבה אחת לפיטורים הייתה שחברות כמו מיקרוסופט וגוגל קיצצו בעלויות כדי לתמוך בשולי הרווח שלהן כשהן השקיעו מיליארדים בשבבים ומרכזי נתונים כדי לפתח בינה מלאכותית. אבל סיבה אחרת היא שמהנדסי תוכנה רגישים להחלפה על ידי בינה מלאכותית בכל רמות הכישור - כולל מהנדסים מנוסים שמרוויחים משכורת גדולה אבל מסרבים לאמץ את הטכנולוגיה.

מיקרוסופט "יכולה לעשות חשבון מהר - לראות מי מוסיף ערך, מי מקבל יותר מדי, מי לא מקבל יותר מדי, מי מסתגל טוב", אמר מר לוריא. "יש אנשים בכירים שהבינו איך להשיג מינוף מבינה מלאכותית ואנשים בכירים שמתעקשים שבינה מלאכותית לא יכולה לכתוב קוד".

הארפר ריד, מנכ"ל 2389 Research, שבונה סוכני בינה מלאכותית אוטונומיים לעזור לחברות לבצע מגוון משימות, אמר שהשילוב של משכורות גבוהות יותר וחוסר רצון לאמץ בינה מלאכותית סביר שיעמיד את העבודות של מתכנתים מנוסים בסיכון.

"איך מפחיתים עלות זה לא על ידי פיטור העובדים הכי זולים שיש לכם", אמר מר ריד. "לוקחים את העובד הכי זול ועושים אותו שווה את העובד היקר".

מספר מחקרים הציעו שזה אפשרי. במחקר אחרון על ידי חוקרים במיקרוסופט ושלוש אוניברסיטאות, עוזר תכנות בבינה מלאכותית נראה שהגביר את הפרודוקטיביות של מפתחים זוטרים באופן משמעותי יותר מאשר הגביר את הפרודוקטיביות של העמיתים הבוגרים יותר שלהם.

מר ריד אמר שמפרספקטיבה כלכלית טהורה, זה יותר ויותר יהיה הגיוני לחברות לגייס עובדים זוטרים שמשתמשים בבינה מלאכותית לעשות מה שפעם היה עבודה בדרג הביניים, קומץ של עובדים בכירים לפקח עליהם וכמעט לא עובדים בדרג הביניים. זה, אמר, בעצם איך החברה שלו מובנית.