סיפור מהמסעדה שחשף את המציאות
סנדור ואלקאפ, אינפלואנסר מ-TikTok, חווה רגע מגלה עיניים במסעדה יקרה בשארלוט, צפון קרוליינה. אישה ניגשה אליו ושיבחה את תיק הבירקין ההימלאיה שלו - תיק עור תנין נדיר של הרמס שעולה עשרות אלפי דולרים ונמכר רק ללקוחות מועדפים. כאשר היא שאלה אם הוא מוכן למכור, ואלקאפ הודה: "גברתי, התיק מזויף". האישה הופתעה מרמת הזיוף וביקשה לקבל את פרטי הדילר הפרטי שמוכר חיקויים כה מושלמים.
המהפכה הטכנולוגית של הזיוף
הדור החדש של תיקים מזויפים הוא רחוק שנות אור מהחיקויים הזולים והפלסטיקיים של פעם. ה"סופרפייק" של היום נראים זהים למקור ועולים בין 500 ל-5,000 דולר. הזייפנים מקבלים הזמנות דרך שירותי הודעות מוצפנים כמו WhatsApp או Telegram, מספקים שירות לקוחות בזמן אמת ומעבירים את הסחורה ישירות לדלת הבית בקופסה ממותגת.
הם משלמים לאינפלואנסרים ברשתות החברתיות כדי לקדם מוצרים אלה ישירות לצרכנים אמריקאים ואירופאים. הטכניקה כה יעילה עד ששפת הדיבור כלפי התופעה כולה השתנתה. המילה "מזויף" כבר לא בשימוש - במקום זאת מעריצים קוראים לתיקים "רפליקות", "תיקי מראה", "סופרקלונים" או "1:1".
הטכניקה כה יעילה עד ששפת הדיבור כלפי התופעה כולה השתנתה. המילה "מזויף" כבר לא בשימוש - במקום זאת מעריצים קוראים לתיקים "רפליקות", "תיקי מראה", "סופרקלונים" או "1:1".
מרד הדור הצעיר
אות אזהרה אדומה למותגי היוקרה: קונים צעירים מאמצים את הסופרפייק. סערה ברשתות החברתיות פרצה באפריל כאשר זייפנים סיניים פרסמו סרטונים שטענו שמותגי יוקרה מובילים מייצרים בסתר את התיקים שלהם כמעט בחינם בסין. ברוב המקרים, הטענות שבסרטונים הן שקריות.
אך הפוסטים חיזקו ספקות שקיננו כבר זמן רב בקרב צרכני דור Z לגבי הקמצנות הקיצונית של התעשייה והאם קוני מוצרי יוקרה אמיתיים מקבלים בכלל עסקה גרועה. תיקי יד פופולריים כמו ליידי דיור נמכרים עד פי 15 ממה שעולה לייצר אותם, על פי ברנשטיין.
רכישת רפליקה הופכת לדרך "להראות אצבע אמצעית למותגים הגדולים", אומרת מריאן מקאר, מומחית שיווק יוקרה מאוסטרליה שחקרה את תופעת הסופרפייק.
השפעה כלכלית מדאיגה
ישנם סימנים מוקדמים שהיחס המתקרר של קונים צעירים כלפי יוקרה אמיתית פוגע בהכנסות התעשייה. השנה שעברה, קוני דור Z הוציאו כ-5 מיליארד דולר פחות על מותגי יוקרה מאשר ב-2023, מראים נתוני חברת הייעוץ ביין.
הטכנולוגיה מאחורי הסופרפייק
חברות יוקרה כמו Fashionphile ו-The RealReal נאלצו להשקיע בטכנולוגיות מתקדמות כדי לזהות את החיקויים החדשים. הן משתמשות במכונות XRF לבדיקת הרכב המתכת של אבזמים, ובמכונות רנטגן לבחינת פנים התיקים. "המזייפים שכללו את החלק החיצוני של התיקים, אבל עדיין עלולים להשאיר עקבות בפנים", אומר האנטר תומפסון, מנהל האימות ב-The RealReal.
השיטות החדשות של המזייפים
מומחי אנטי-זיוף מניחים שיש מספר סיבות לשיפור החיקויים:
הזיופים הטובים ביותר מיוצרים במפעלים בסין שמנהלים עסקים לגיטימיים לקמעונאי אופנה המוני ביום, ומשמרת רפאים מייצרת חיקויים בלילה.
הזיופים הטובים ביותר מיוצרים במפעלים בסין שמנהלים עסקים לגיטימיים לקמעונאי אופנה המוני ביום, ומשמרת רפאים מייצרת חיקויים בלילה
מודל הפצה חדש
הזייפנים מגבירים ביקוש על ידי תשלום למשפיענים ברשתות החברתיות לסקור תיקים מזויפים. האקאונט @davidslifestyle באינסטגרם מלא בסרטוני "אנבוקסינג" של זיופים. עוקבים יכולים ללחוץ על קישור המוביל לאתר Save Bullet מהונג קונג. האינפלואנסר מרוויח 10% מכל מכירה.
הכלכלה של הזיוף
ייצור זיוף איכותי עולה כ-150 דולר בסין, כולל עבודה וחומרים. שולי הפעולה יכולים להגיע ל-50% ויותר אם המפעל מטפל במכירות ישירות. מותגי יוקרה אמיתיים בקושי מגיעים ל-40% שולי פעולה על תיקי יד.
בעל מפעל זיופים מגואנגג'ו שמכנה עצמו לי אומר שהוא מרוויח 450 דולר רווח לתיק הרמס מזויף, ומוכר כ-300 בחודש. לאחרונה הוא הוציא יותר מ-70,000 דולר לרכישת שלושה תיקים אמיתיים כתבניות.
תגובת המותגים
מותגים לפעמים רואים בזיופים אמצעי שיוביל בסופו של דבר לקניית המוצר האמיתי. בריג' אלדר, מנהלת יחסי ציבור בלונדון שעבדה כעוזרת מכירות בלואי ויטון וגוצ'י, מספרת שאנשים הגיעו בקביעות לחנויות המותגים כשהם נושאים תיקים מזויפים.
היה זה כלל לא כתוב לא לחשוף זיוף. "לעולם לא היינו מתייחסים למוצר מזויף. לא אם זה היה הזיוף הגרוע ביותר בעולם או הטוב ביותר."
התקציבים הקטנים יחסית של המותגים למלחמה בזיופים מצביעים על כך שהם עדיין לא מודאגים ברצינות מתופעת הסופרפייק. LVMH, חברת היוקרה הגדולה בעולם, הוציאה יותר מ-11 מיליארד דולר על פרסום השנה שעברה, אבל רק 45 מיליון דולר על מאמצי אנטי-זיוף. זה נראה דל מדי - מזייפי הסופרפייק הופכים למתחרים אמיתיים.