התביעה, שהוגשה בבית משפט פדרלי בקליפורניה ביום חמישי, מאשימה את האוניברסיטה בכליאת שווא, העמדה לדין מרושעת והכפשה. ד"ר שי לפס, בן 30, נרשם לסטנפורד כסטודנט פוסט-דוקטורט באביב 2024 כדי לעבוד על טיפול בסוכרת. הוא בעל הישגים אקדמיים גבוהים, עם המלצות מעולות, תואר דוקטור מהטכניון ומספר פרסים על הישגיו האקדמיים.
על פי התביעה, כאשר הגיע לפס לאוניברסיטה, עוזרת מעבדה הקשורה לפעילי קמפוס אנטי-ישראלים אמרה לו שלא לדבר איתה פנים אל פנים, סירבה שיתיישב עם עמיתים אחרים בארוחת צהריים, ואמרה לחברים להחרים אותו באזורים משותפים. לפס היה הישראלי היחיד במעבדה והעוזרת התייחסה לעמיתיה האחרים בכבוד.
כאשר חוקר אחר שאל את לפס מאיפה הוא, ולפס ענה שהוא מישראל, החוקר הפנה לו עורף ומעולם לא דיבר איתו שוב. חלק מתפקידה של העוזרת היה להזמין חומרי מחקר עבור לפס, אך היא הייתה עוינת או לא שיתפה פעולה, מה שהפריע לעבודתו.
העוזרת מאוחר יותר חיבלה בתוצאות המחקר של לפס על ידי הכנסת אינסולין לתרכובות שהוא בדק לטיפולי סוכרת, ומאוחר יותר ביקשה ממנו להשמיד את הדגימות הלא סדירות, מה שיכול היה לחשוף אותו להאשמות הונאה, נטען בתביעה.
התביעה טענה שהעוינות כלפי לפס הייתה חלק ממגמה רחבה יותר של אנטישמיות ואפליה נגד ישראלים בקמפוס. דוח פנימי ממאי 2024 מצא שאפליה כזו נפוצה והאשים את האוניברסיטה ב"כישלון להגיב לגל הגובר של אנטישמיות"
מנהל המעבדה אמר מאוחר יותר שהבעיות עם העוזרת היו שגיאות קלות, אם כי החבלה הנטענת לא נחקרה. לפס פנה למנהל המעבדה בנוגע לבעיות, שהודיע ללפס שהוא נחקר בגין הטרדה מינית על ידי משרד Title IX של האוניברסיטה, שמינויו למחקר עלול להסתיים, הזהיר שהוא עלול לאבד את הוויזה שלו, ועודד אותו "להתפטר בשקט".
לפס יצר קשר עם משרד Title IX, שאמר לו שאין חקירה ושהוא במעמד טוב. התביעה קבעה שחברי המעבדה ידעו שלפס יהודי וישראלי, שכל המדענים האחרים לא היו נתונים ליחס עוין, ושהעוזרת שגרמה לו בעיות הייתה חלק ממעגל חברתי של פעילים אנטי-ישראלים.
הבעיות התרחשו גם בהקשר רחב יותר של הקמפוס בשל פעילות אנטי-ישראלית ואנטישמיות. לפס הגיש תלונות רשמיות, ואמר שהוא מופלה בשל מוצאו. החקירה של האוניברסיטה קבעה שלפס לא "הופלה נגדו בגלל שהוא יהודי או ישראלי", אם כי התביעה קבעה שהחקירה הייתה דלה.
לפס הורחק בסופו של דבר מהמעבדה, בוטל מענק מחקר שקיבל, והוא נאלץ לעזוב את המדינה בשל בעיות ויזה, מה שגרם נזק חמור לקריירה ולמוניטין שלו. לפס היה בקשר עם ישראלים אחרים בקמפוס שדיווחו על יחס דומה.
סטנפורד הכחישה אפליה בהצהרה ביום חמישי. "סטנפורד לוקחת כל האשמה על אנטישמיות ברצינות רבה. במקרה זה ובהתבסס על כל ההאשמות שד"ר לפס דיווח ישירות למוסד, חקירה פנימית יסודית מצאה שהן חסרות בסיס", אמר דובר האוניברסיטה.
התביעה טענה שהעוינות כלפי לפס הייתה חלק ממגמה רחבה יותר של אנטישמיות ואפליה נגד ישראלים בקמפוס. דוח פנימי ממאי 2024 מצא שאפליה כזו נפוצה והאשים את האוניברסיטה ב"כישלון להגיב לגל הגובר של אנטישמיות".
התביעה מבקשת פיצויים, כולל שכר שלא שולם, הצהרה שהמעבדה השמיצה את לפס, וצו מניעה המונע מסטנפורד להפלות יהודים או ישראלים, בין אמצעים נוספים.
לפס נתמך על ידי מרכז לואיס ד. ברנדייס לזכויות אדם תחת החוק, ארגון ללא כוונת רווח המשתמש באמצעים משפטיים לקידום זכויות אזרח יהודיות. המרכז וקבוצות יהודיות אחרות הגישו באופן קבוע תביעות נגד אוניברסיטאות וגופים אחרים בשל אפליה נטענת.
חלק מהתביעות מסתיימות בשקט, אחרות נדחות, וחלקן מביאות להתחייבויות פומביות מאוניברסיטאות. ביום שני, מכללת ברנרד בניו יורק, שותפה של אוניברסיטת קולומביה, הכריזה על צעדים למאבק באנטישמיות תוך הסדרת תביעה שהגישו סטודנטים יהודים.
פעילות אנטי-ישראלית הייתה נפוצה בקמפוסים אמריקאיים לפני ואחרי הפלישה לישראל באוקטובר 2023, אך תחומי המדע נתפסים כפחות נוטים לסערה מאשר מדעי החברה, כמו לימודי אתניות.
המקרה מדגיש את המתחים המתמשכים בקמפוסים אמריקאיים סביב נושאים הקשורים לישראל ופלסטין, ואת ההשפעה של פעילות פוליטית על סביבות אקדמיות. עבור לפס, שקיבל מלגה אקדמית מצה"ל שאפשרה לו לדחות את השירות הצבאי כדי ללמוד כימיה, ולאחר מכן עשה שירות לאומי במקום שירות צבאי, המקרה מייצג לא רק נסיגה מקצועית אלא גם אתגר אישי עמוק.