סקירה נרחבת שפורסמה לאחרונה בכתב העת הרפואי הבריטי BMJ העלתה מחדש את הדיון בצום לסירוגין, והציגה אותו ככלי יעיל לא רק לשיפור הבריאות אלא גם כחלופה לדיאטות מסורתיות. הסקירה בחנה כמאה מחקרים מ־24 מדינות, בהן ספרד, מקסיקו וארצות הברית, והראתה שהשיטה מספקת תוצאות דומות לדיאטות המבוססות על הפחתת כמויות מזון לאורך זמן. באחת ממסגרות הצום – צום יומי לסירוגין, שבו אוכלים רק יום כן ויום לא – נמצא כי המשתתפים ירדו בממוצע 3.4 קילוגרם יותר ממי שאכל ללא הגבלה.
יחד עם זאת, הפער בין צום לסירוגין לבין הפחתה מתמשכת בצריכת קלוריות נותר בדרך כלל נמוך מ־2 קילוגרם – גבול משמעותי לאנשים עם עודף משקל, לדברי החוקרים.
צום לסירוגין מספק יתרונות בריאותיים רבים - כל עוד מתנהלים בצורה אחראית
הפשטות היחסית של צום לסירוגין תורמת לפופולריות שלו. שיטות נפוצות כוללות את שיטת 16:8 (16 שעות צום ו־8 שעות אכילה ביום) ואת שיטת 5:2 (אכילה רגילה במשך חמישה ימים בשבוע, וצמצום קלורי ביומיים נוספים). אבל אין מדובר בפתרון קסם, והמומחים מבהירים כי הצלחת השיטה תלויה בהתאמה אישית. "זו פשוט דרך להפחית קלוריות, ולא מפתח אוניברסלי לבריאות," אמרה התזונאית יקטרינה קרופקינה. לדבריה, יש לקחת בחשבון גורמים פיזיים ונפשיים לפני שמאמצים דפוס אכילה כזה.
גם לורה סאנצ'ס, תזונאית נוספת, הדגישה את חשיבות הפיקוח המקצועי: "אנחנו לא יכולים להתבסס על משפיענים שמפיצים מידע בלי הבנה. כל גוף מגיב אחרת – מה שעוזר לאחד עלול להזיק לאחר". היא הוסיפה כי אנשים רבים מוותרים על השיטה בשל הקושי להתמיד בה, במיוחד בתחילתה.
למרות היתרונות הברורים, צום לסירוגין אינו מתאים לכולם. נשים בהריון או מניקות זקוקות לאנרגיה גבוהה יותר, ולכן לא מומלץ שיאמצו את השיטה. מעבר לכך, חשוב להקפיד על איכות התזונה גם בזמן חלון האכילה – מזונות מעובדים וחטיפים עלולים לפגוע בהשפעה החיובית של הצום. אצל חלק מהאנשים, צום לסירוגין עלול לגרום לעייפות, לחץ, עצבנות או תחושת בלבול – במיוחד בתחילת הדרך.
המסקנה הברורה: צום לסירוגין יכול להועיל, אך רק אם מבצעים אותו בצורה אחראית, מתוך הבנה של מגבלות הגוף ובליווי מקצועי מתאים.