אוניברסיטת קליפורניה נכנעת ללחץ ממשל טראמפ: איסור חרם על ישראל

אוניברסיטת קליפורניה הודיעה השבוע על איסור מוחלט על אגודות סטודנטים ו"גופים אוניברסיטאיים" אחרים להחרים את ישראל, בתגובה ישירה להנחיות ממשל טראמפ שלפיהן מוסדות המעורבים בחרמות כאלה לא יזכו למענקי מחקר פדרליים רפואיים ומדעיים.

במכתב לקנצלרים של הקמפוסים, נשיא אוניברסיטת קליפורניה מייקל דרייק הודיע כי "חרמות על חברות המבוססות על הקשר שלהן למדינה מסוימת" מהוות הפרה של מדיניות האוניברסיטה. למרות שלאוניברסיטת קליפורניה אין כלל שמי נגד חרמות, דרייק טען שהמדיניות הקיימת דורשת הצעות מחיר תחרותיות עבור חוזים אוניברסיטאיים. כמו כן, אגודות הסטודנטים בקמפוס חייבות לעסוק ב"נוהלי עסקים תקינים" הנענים לדרישות החוק של UC, אשר לטענתו מבהירים שחרמות על מדינות אינן מותרות.

המדיניות חלה על כל הקמפוסים, המרכזים הרפואיים, חטיבת החקלאות והמשאבים הטבעיים ומעבדת לורנס ברקלי הלאומית.

המכתב נגד החרם אינו חל על מועדוני סטודנטים, הזוכים לאוטונומיה רחבה יותר בעמדותיהם הפוליטיות ובהחלטותיהם הכספיות מכיוון שאינם מייצגים קמפוסים שלמים. יש להם גם תקציבים קטנים יותר. אך המכתב עלול להשפיע על אגודות מסוימות של בתי ספר מקצועיים, כמו בתי ספר למשפטים, המוכרים רשמית על ידי הקנצלרים כ"ממשלות סטודנטים מורשות".

הודעת דרייק מתבססת על התנגדותה הרב-שנתית של האוניברסיטה לתנועת החרם, נטישת השקעות וסנקציות (BDS) נגד ישראל. התנועה הואשמה באנטישמיות בשל מטרתה לנתק שותפויות אקדמיות והשקעות כספיות הקשורות לישראל ולחברות ישראליות. היא הגיעה לשיא בשנה שעברה בקרב ממשלות סטודנטים ותומכי מחנות פרו-פלסטיניים ששטפו את קמפוסי UC.

 

הודעת דרייק מתבססת על התנגדותה הרב-שנתית של האוניברסיטה לתנועת החרם, נטישת השקעות וסנקציות (BDS) נגד ישראל. התנועה הואשמה באנטישמיות בשל מטרתה לנתק שותפויות אקדמיות והשקעות כספיות הקשורות לישראל ולחברות ישראליות. היא הגיעה לשיא בשנה שעברה בקרב ממשלות סטודנטים ותומכי מחנות פרו-פלסטיניים ששטפו את קמפוסי UC

 

המכתב מגיע בעת שאוניברסיטת קליפורניה נמצאת תחת חקירה כלל-מערכתית על ידי ממשל טראמפ בגין האשמות על אפליה תעסוקתית אנטישמית, ומתמודדת עם חקירות ברמת הקמפוס של UCLA ו-UC ברקלי על ידי כוח משימה פדרלי לענייני אנטישמיות שמשך מיליארדי דולרים במימון מאוניברסיטאות עילית, כולל הרווארד וקולומביה.

המסר נגד החרם של UC חל על הפגנות המכוונות נגד כל מדינה, אך פורסם לאחר שמשרד הבריאות ומדעי האדם וקרן המדע הלאומית הודיעו בהודעות לכל מקבלי המענקים שמימון פדרלי עומד על הפרק בעקבות הפעולות נגד ישראל.

משרד הבריאות מפקח על המכונים הלאומיים לבריאות, שהם המקור הגדול ביותר של מימון פדרלי למחקר ב- UC והעניקו 2.6 מיליארד דולר לכל הקמפוסים בשנה האקדמית האחרונה. קרן המדע הלאומית הייתה המקור השני בגודלו של מימון פדרלי עם 524 מיליון דולר ב-2024.

הנתונים ירדו באופן משמעותי מאז שממשל טראמפ החל לחתוך מאות מיליוני דולרים בתמיכה במחקר ובמימון שמכסה תשלומי תקורה למענקים - קיצוצים שמתמודדים איתם במספר תיקים בבתי משפט פדרליים.

הנחיות משרד הבריאות וקרן המדע הלאומית בנושא חרמות נגד ישראל אמרו שהממשלה לא תעניק מענקים לאוניברסיטאות המקדמות "גיוון, שוויון והכלה". בעוד שאוניברסיטת קליפורניה הפסיקה כמה נוהלים, כמו הדרישות ממועמדים לעבודות סגל להגיש הצהרות גיוון, מערכת האוניברסיטה שמרה ברובה על הנוהלים הקשורים לגיוון. היא הגנה על תוכניות הפנייה שלה לגיוס סטודנטים וסגל מגוונים מבחינה גזעית.

"זכותם של יחידים וקבוצות להביע דעותיהם בעניינים ציבוריים נבדלת מהאחריות של גופים אוניברסיטאיים לנהל את ענייניהם הכספיים באופן התואם למדיניות האוניברסיטה ולחוק החל", כתב דרייק. "מכתב זה מחזק את שניהם: זכויותיהם של סטודנטים, סגל ועובדים להביע דעותיהם, וחובתה של האוניברסיטה להבטיח שהיחידות שלה לא מעורבות בחרמות כספיים על חברות הקשורות למדינה מסוימת".

הצעד עלול להיתקל בהתנגדות מצד גופי אגודות סטודנטים של תואר ראשון ושני, שלפעמים התגאו בעמדות המנוגדות לממשל האוניברסיטה.

אדיטי הריהרן, סטודנטית לתואר ראשון ב-UC דיוויס ונשיאת איגוד הסטודנטים של UC, שקיבלה תדריך על איסור החרם בשבועות האחרונים מהמנהלים, אמרה שהיא לא מסכימה עם זה.

"לסטודנטים יש כבר מעט השפעה על האופן שבו האוניברסיטה עובדת, ואגודת הסטודנטים הוא אחד המקומות הבודדים שבהם הם באמת יכולים להיות מעורבים ולהשמיע את קולם", אמרה הריהרן בראיון לפני שהמכתב פורסם. הארגון שלה מייצג סטודנטים ברחבי קמפוסי UC. "אבל זה פוגע בתמיכה שהסטודנטים חשים ביכולת לבחור את האנשים שלהם ולהשפיע על בתי הספר שלהם".

בעוד שמנהיגי UC התנגדו בתקיפות לדרישות של פעילי קמפוס לנטוש השקעות ברמת הקמפוס ובמערכת הכוללת מקשרים לישראל או לחברות נשק הקשורות למלחמה בעזה, תנועות החרם הצליחו בקרב אגודות סטודנטים. רבות מהן תמכו ב- BDS בשנה שעברה ונשבעו לא לממן או לקדם אירועים ודוברים פרו-ישראליים או להשתמש במוצרים מתאגידים שהוכנסו לרשימת החרם על פעילות בשטחים פלסטיניים כבושים על ידי ישראל.

קבוצות הסטודנטים לתואר ראשון ושני של UCLA, למשל, העבירו אמצעי חרם נגד ישראל בשנה שעברה. אגודת הסטודנטים לתואר ראשון האשימה את ישראל ב"אפרטהייד, טיהור אתני ורצח עם" ו"התחייב לעודד שההקצאות הכספיות לא ישמשו" לתמיכה בישראל.

הצהרתו של דרייק נגד חרמות אינה חלה על קבוצות בקמפוס, כמו סטודנטים לצדק בפלסטין וקול יהודי לשלום, התומכות ב-BDS. זאת מכיוון שקבוצות אלה נחשבות על ידי קמפוסי UC כ"ארגונים רשומים בקמפוס" הזוכים לחופש פעולה רב יותר לנקוט פעולה פוליטית בנושאים הקשורים לחברותם. הם שונים מ"ממשלות סטודנטים רשמיות מורשות" המייצגות חלקים רחבים של גוף הסטודנטים בעניינים של קמפוס וממשל.

קבוצות רבות של סטודנטים לצדק בפלסטין הושעו או נאסרו, כולל שתיים ב-UCLA שגורשו השנה.

הודעתו של דרייק עלולה להשפיע על אגודות סטודנטים ברמת בתי ספר לתארים מתקדמים שבהם חרמות עוררו סערה.

במרץ, UC דיוויס השעתה את איגוד הסטודנטים למשפטים שלה והשתלטה על תקציבה של 40,000 דולר לאחר שהעבירה החלטת חרם נגד ישראל, כולל איסור על חסות דוברים פרו-ישראליים. האוניברסיטה אמרה באותו זמן שהקבוצה הפרה את מדיניות הקמפוס הדורשת מממשלות סטודנטים "לספק תמיכה כספית ומוחשית אחרת לפעילויות וארגונים של סטודנטים על בסיס ניטרלי מבחינת נקודת מבט".

נראה שמכתבו של דרייק מבהיר שהחרם בדיוויס היה גם הפרה של כללי UC ברחבי המערכת.