במסגרת המחקר, שפורסם החודש בכתב העת Headache, קיבלו 31 מבוגרים שסבלו ממיגרנות כרוניות ותשעה ימי כאב ראש בחודש לכל הפחות, מינון יומי של לירגלוטיד – תחילה 0.6 מ"ג, ובהמשך 1.2 מ"ג. המשתתפים כולם היו עם מדד מסת גוף (BMI) של 30 לפחות, כלומר סבלו מהשמנה, ורובם המוחלט – 26 מתוך 31 – היו נשים. גילם הממוצע עמד על 45.
לאחר שלושה חודשי טיפול, נמצא כי מספר ימי המיגרנה ירד בממוצע מ-20 ל-11 – ירידה של כמעט 50%. עבור 15 מהמשתתפים, חלה ירידה של לפחות 50% בתדירות המיגרנות, ואצל שבעה מהם הירידה הגיעה ל-75%. משתתף אחד דיווח על היעלמות מוחלטת של המיגרנות. בנוסף, מדד הפגיעה בתפקוד (MIDAS), שמודד עד כמה מיגרנות משבשות את החיים היומיומיים, ירד ב-52% – מ-60 ל-29 נקודות.
החוקרים סבורים שההשפעה אינה נובעת ישירות מהירידה במשקל, שהייתה קטנה ולא מובהקת סטטיסטית, אלא ממנגנון אחר. לדברי החוקר הראשי, ד"ר סימונה בראקה מהאוניברסיטה של נאפולי, לירגלוטיד עשוי להפחית את הלחץ של נוזל המוח והשדרה (CSF) על כלי הדם והעצבים במוח – לחץ שידוע כטריגר אפשרי למיגרנות. "אם נוכל לכוון את הטיפול ללחץ הנוזלים במוח, ייתכן שנוכל למנוע מיגרנות מהשורש", אמר ד"ר בראקה ל-ABC News.
הממצאים מגיעים על רקע עלייה בשימוש בתרופות מקבוצת ה-GLP-1 כמו Saxenda ו-Ozempic, אשר מיליוני אמריקנים נטלו בשנים האחרונות. לפי ההערכות, כ-47 מיליון אמריקנים סובלים ממיגרנות, כאשר השכיחות גבוהה יותר בקרב נשים – אחת מכל חמש. מיגרנות עשויות להימשך שעות או ימים, ולהיגרם ממגוון טריגרים כגון שינויים הורמונליים, מתח, מזג אוויר, ריחות ואור חזק.
עם זאת, החוקרים מציינים כי ישנם מגבלות למחקר – בראשן מספר המשתתפים המצומצם והיעדר מדדים מטבוליים נוספים, כמו רמות סוכר או A1C. עוד נמסר כי כ-42% מהמשתתפים חוו תופעות לוואי קלות כמו בחילות או עצירות, אך אף אחד מהם לא הפסיק את הטיפול. החוקרים מדגישים כי יש צורך במחקרים נוספים, שיבחנו גם מינונים גבוהים יותר ומשך טיפול ארוך, כדי להבין לעומק את יעילות ובטיחות הטיפול בלירגלוטיד למניעת מיגרנות.