משרד החינוך האמריקני דורש לשלול מקולומביה את ההכרה האקדמית

משרד החינוך האמריקני פתח השבוע במתקפה חסרת תקדים נגד אוניברסיטת קולומביה היוקרתית, כשהוא דורש מהגוף המכיר אותה לשלול את ההכרה האקדמית שלה בגין "אדישות מכוונת" כלפי הטרדת סטודנטים יהודים בקמפוס. במכתב דרמטי שנשלח לוועדת המדינות התיכונות להשכלה גבוהה, האשים המשרד את האוניברסיטה בלאפשר לאנטישמיות לשרוץ בחופשיות בקמפוס מורנינגסייד הייטס שלה.

"אדישות מכוונת" שמפרה את החוק

"לאחר מתקפת הטרור של חמאס ב-7 באוקטובר 2023 על ישראל, הנהגת אוניברסיטת קולומביה פעלה באדישות מכוונת כלפי הטרדת סטודנטים יהודים בקמפוס שלה", כתבה שרת החינוך לינדה מקמהון במזכר. המשרד טוען שהאוניברסיטה נכשלה בהגנה על הסטודנטים היהודים שלה בעת ההפגנות האנטי-ישראליות שהפכו נפוצות בקמפוס, ובכך הפרה את סעיף VI של חוק זכויות האזרח משנת 1964.

השלב הבא יהיה דרמטי: "אם אוניברסיטה נכשלת להיכנס לקיום החוק בתוך תקופה מוגדרת, מכיר חייב לנקוט פעולה מתאימה נגד המוסד החבר שלו", הוסיף המשרד. הוועדה המכירה אישרה למשרד שהיא קיבלה את המכתב, אבל סירבה להגיב יותר מכך.

מהפגנות למחאות אלימות

ההפגנות הגיעו לשיא השנה שעברה במהלך המאהל שהוקם על דשא הקמפוס והמחסום הבלתי חוקי של בניין המילטון הול. ההפגנות המשיכו עם עצרת אחרונה במהלך הטקס סיום החודש שעבר, שבה אנשים קרעו ושרפו תעודות גמר.

ההפגנות, כתוצאה מכך, הובילו לכך שהסטודנטים נמנעו מ"גישה שווה להזדמנויות חינוכיות שלהן הם זכאים על פי חוק", טען משרד החינוך. במקביל, המשרד חשף השבוע שאחד המפגינים, טארק בזרוק, היה לו קשר ישיר לקבוצת הלוחמים הקטלנית של חמאס אל-קסאם.

בזרוק, בן 20 - שממתין למשפט לאחר שהוגש נגדו כתב אישום על שלושה פשעי שנאה פדרליים נגד יהודים - היה "חבר בקבוצת צ'אט שקיבלה עדכונים קבועים מאבו עוביידה", הדובר הרשמי של הגדודים, על פי ההאשמות שנקבעו במסמכים פדרליים.

ההפגנות הובילו לכך שהסטודנטים נמנעו מ"גישה שווה להזדמנויות חינוכיות שלהן הם זכאים על פי חוק", טען משרד החינוך. במקביל, המשרד חשף השבוע שאחד המפגינים, טארק בזרוק, היה לו קשר ישיר לקבוצת הלוחמים הקטלנית של חמאס אל-קסאם

תגובות קיצוניות מהקהילה היהודית

מתיו שוובר, חבר באיגוד הבוגרים היהודים של קולומביה, שיבח את מהלך ממשל טראמפ להטיל ספק בהכרה האקדמית של האוניברסיטה. "רק איום של פשיטת רגל פיננסית יכריח את קולומביה לפטר את מאות חברי הסגל במדעי הרוח ובמדעי החברה שמלמדים פוסט-קולוניאליזם עכור, מתמחים בפוליטיקת זהות בלתי ליברלית ומעודדים את חמאס", אמר שוובר.

ביטויים קיצוניים אלה משקפים את הזעם בקהילה היהודית מהטיפול של האוניברסיטה במצב. רבים טוענים שההנהלה לא רק נכשלה בהגנה על סטודנטים יהודים, אלא בפועל אפשרה יצירת סביבה עוינת ומאיימת.

סנקציות כלכליות קיימות ועתידיות

זהו לא המהלך הראשון של ממשל טראמפ נגד קולומביה. המשרד חשף לראשונה את ההאשמות נגד קולומביה החודש שעבר בעקבות חקירה של חודשים נגד אוניברסיטאות ברחבי אמריקה על האשמות של קידום אנטישמיות. הממשל כבר ביטל 400 מיליון דולר במענקים פדרליים בגלל "כישלון האוניברסיטה להגן על סטודנטים יהודים מהטרדה אנטישמית".

שלילת ההכרה האקדמית תהיה מכה הרבה יותר קשה. מדובר בצעד שיכול למנוע מהאוניברסיטה לקבל מימון פדרלי נוסף, לפגוע ביכולתה למשוך סטודנטים ופרופסורים איכותיים, ולפגוע קשות במוניטין שלה כמוסד אקדמי מוביל.

תגובת האוניברסיטה ושינויי מדיניות

קולומביה אמרה שתשתף פעולה עם הוראות הממשל לטפל באנטישמיות ולציית לשינויי מדיניות רבים בהתאם ישיר לרשימת רפורמות שביקש כוח משימה משותף המורכב ממשרד החינוך, הרשות לשירותים כלליים ושירותי בריאות ושירותים אנושיים.

בין השינויים, האוניברסיטה אסרה על כל כיסויי פנים בקמפוס הנלבשים "למטרת הסתרת זהותו של אדם בביצוע הפרות של מדיניות האוניברסיטה או חוקי מדינה, עירוניים או פדרליים".

המשמעות הרחבה למערכת החינוך

המקרה של קולומביה עלול להוות תקדים למערכת החינוך הגבוה האמריקנית. אם הממשל יצליח לכפות שלילת הכרה אקדמית על בסיס של טיפול במחאות פוליטיות, הדבר עלול לעודד מהלכים דומים נגד מוסדות אחרים.

השאלה המרכזית היא האם הגוף המכיר יכנע ללחץ הממשלתי או יעמוד על עצמאותו. החלטה זו תשפיע לא רק על קולומביה, אלא על עתיד החופש האקדמי בארצות הברית ועל יכולתן של אוניברסיטאות לטפל במחלוקות פוליטיות רגישות מבלי לחשוש מסנקציות ממשלתיות.

בינתיים, הקהילה היהודית ממתינה בדריכות לראות האם הלחץ הממשלתי יצליח להביא לשינוי מהותי בטיפול של קולומביה באנטישמיות, או שמא המאבק יתמשך ויעמיק את הפילוגים הקיימים.