לפי עדויות עורכי דינם, ה-13 הועלו באישון לילה על אוטובוס במתקן מעצר בטקסס, כשהם אזוקים, והובלו לבסיס חיל האוויר לאקלנד. שם המתינו במשך שעות על המסלול לפני מטוס צבאי, בעוד אנשי צבא הסתובבו סביבם וצלמים מיקמו את עצמם מול המטוס.
"זה היה מאוד אגרסיבי. הם לא הורשו לעשות שום דבר," אמר טין תאן נגוין, עורך דינו של האיש מלוס אנג'לס, אותו לא זיהה מחשש לפעולות תגמול. "הלקוח שלי והאנשים האחרים באוטובוס היו שותקים. הלקוח שלי היה מפוחד מאוד."
המהגר הווייטנאמי, שיש לו הרשעה פלילית, חי בארה"ב במשך עשרות שנים ויש לו אישה ובת מתבגרת. הוא נעצר לאחר שהופיע לבדיקה שנתית במשרד ההגירה בלוס אנג'לס לפני חודשיים, ואז הועבר למתקני מעצר שונים לפני שהגיע למרכז העיבוד של ICE בדרום טקסס בפירסול.
במהלך השעות המוקדמות של 7 במאי, הוא הושם על האוטובוס ממתקן המעצר דרומה למה שכנראה היה בסיס חיל האוויר לאקלנד. הגברים בקבוצה היו ממגוון מדינות: לאוס, וייטנאם, מיאנמר, מאלי, בורונדי, קובה, בוליביה, מקסיקו והפיליפינים. אף אחד מהם לא היה מלוב.

מרכז העיבוד של שירות ההגירה והמכס באל פאסו, טקסס, ב-13 בפברואר 2025. עורכי הדין אמרו שהם עדיין נלחמים לעצור את גירוש לקוחותיהם למדינה שלישית, מה שמעיד על אחד האתגרים של המציאות החדשה תחת ממשל טראמפ, שהבטיח גירושים המוניים
לוב, המדינה הלא יציבה פוליטית בצפון אפריקה, סובלת מ"טרור, מוקשים לא מפוצצים, אי-שקט אזרחי, חטיפות וסכסוך מזוין", לפי מחלקת המדינה האמריקאית. ארגוני זכויות אדם תיעדו תנאים לא אנושיים במתקני מעצר ומחנות מהגרים, כולל עינויים, עבודת כפייה ואונס.
"לפתע האוטובוס התחיל לנוע ולחזור למתקן המעצר," אמר ג'וני סינודיס, עורך דין של עציר אחר, פיליפיני שגדל ולמד באוניברסיטה בארצות הברית ושגם לו היתה הרשעה פלילית. התברר שהשופט הפדרלי בריאן א. מרפי ממסצ'וסטס הוציא אזהרה לממשל להפסיק כל הרחקה מיידית ללוב או לכל מדינה שלישית אחרת, מאחר שהיא תפר צו קודם המחייב את הרשויות לספק לעצורים הליך הוגן והודעה בשפתם.
לאחר שהוחזרו, הושמו העצירים בבידוד למשך 24 שעות.
בתצהירו, סינודיס ציין שלקוחו דיבר עם אזרח מקסיקני ובוליביאני שהיו בקבוצה. לכל אחד מהם נאמר שארצות מוצאם יקבלו אותם בחזרה, אך הפקידים עדיין אמרו שהם הולכים לשלוח אותם ללוב.
ממשל טראמפ גירש מאות גברים, רובם ונצואלים, לכלא באל סלבדור, תוך הפעלת חוק מזמן מלחמה כדי להרחיק במהירות חשודים בחברות בכנופיות. גירושם עורר אתגרים מיידיים והפך לחלק השנוי ביותר במחלוקת במדיניות ההגירה הנוקשה. פקידים גם שלחו אנשים לפנמה שלא היו מאותה מדינה.
החודש, שר החוץ של רואנדה אמר בראיון טלוויזיוני שהוא בשיחות עם פקידים אמריקאים לקלוט מהגרים מגורשים.
לא ברור כיצד לוב הפכה ליעד אפשרי למהגרים. שתי ממשלות טוענות לשלטון במדינה. ממשלת האחדות הלאומית בטריפולי הכחישה כל עסקה עם ממשל טראמפ. ממשלת היציבות הלאומית, שבסיסה בבנגזי, דחתה גם היא דיווחים שתיקח מגורשים.
משרד זכויות האדם של האו"ם אמר ביום שלישי שיש לו מידע שלפחות 100 ונצואלים שהוחזקו בכלא ענק באל סלבדור לא נאמר להם שהם עומדים להיות מגורשים למדינה שלישית, לא הייתה להם גישה לעורך דין ולא יכלו לערער על ההרחקה.
"מצב זה מעלה חששות רציניים לגבי מגוון זכויות שהן יסודיות הן לחוק האמריקאי והן לחוק הבינלאומי," אמר נציב זכויות האדם של האו"ם, פולקר טורק, בהצהרה. "האופן שבו חלק מהאנשים נעצרו וגורשו - כולל השימוש באזיקים עליהם - כמו גם הרטוריקה המשפילה כלפי מהגרים, היה גם מטריד עמוקות."
סינודיס אמר שלקוחו כבר היה במשמורת במשך חודשים ונאמר לו שהוא יגורש לפיליפינים בסוף אפריל. אך באותו חודש, הוא הועבר ממרכז העיבוד של ICE בצפון-מערב טקומה, וושינגטון, לטקסס. קצין בטקומה אמר לו שההחלטה להעביר אותו לשם הגיעה מ"המטה", לפי מסמכי בית המשפט.
ב-5 במאי, הוא היה אמור להתראיין עם שני קציני ICE בטקסס. הוא ציפה לשמוע על תאריך הגירוש שלו. במקום זאת, הם נתנו לו מסמך בן עמוד אחד שאמר שהוא יגורש ללוב. הוא היה בהלם, אמר סינודיס.
האיש שאל את הקצינים אם יש משהו שהוא או עורך דינו יכולים לעשות כדי למנוע זאת. הם אמרו שלא.
נגוין אמר שללקוח שלו, שאינו דובר אנגלית בשטף, הייתה חוויה דומה באותו יום. הקצינים נתנו לו מסמך באנגלית שלדבריהם יאפשר לו להיות חופשי בלוב. הוא אפילו לא יודע איפה לוב וסירב לחתום על המסמך. הקצינים אמרו לו שהוא יגורש בלי קשר למה שיעשה.
"חיפשתי מידע ולא מצאתי הסבר לתקרית," אמר הקצין גארזה לעורך הדין, אך הוסיף שאינו יכול להבטיח שלא קרה.
שבוע חלף מאז האירוע, ועורכי הדין אמרו שהם עדיין נלחמים לעצור את גירוש לקוחותיהם למדינה שלישית, מה שמעיד על אחד האתגרים של המציאות החדשה תחת ממשל טראמפ, שהבטיח גירושים המוניים.