פריצת דרך מדעית מפתיעה מציעה תקווה חדשה למיליוני אנשים הסובלים ממחלת פרקינסון. מחקר חדשני גילה כי פסילוציבין - החומר הפסיכדלי הנמצא ב"פטריות הקסם" שהחלו את הפופולריות שלהן בשנות ה-60 - מראה סימנים מבטיחים לשיפור מצב הרוח והתפקוד המוטורי בקרב חולי פרקינסון.
במחקר פורץ דרך שפורסם בכתב העת המדעי "נוירופסיכופרמקולוגיה", חוקרים העניקו מנה בודדת של פסילוציבין לחולי פרקינסון - הפרעה ניוונית של המוח הפוגעת בכמעט מיליון אמריקאים. התוצאות היו מעודדות במיוחד: המטופלים לא רק עברו את החוויה הפסיכדלית בבטחה, אלא גם חוו הקלה משמעותית מהרעד, הנוקשות והדיכאון האופייניים למחלה, וזאת למשך שבועות לאחר הטיפול.
ד"ר אלן ברדלי, פרופסור עוזר לפסיכיאטריה ומדעי ההתנהגות באוניברסיטת קליפורניה בסן פרנסיסקו, הסבירה: "רבים אינם מודעים לכך, אבל תסמיני מצב הרוח בפרקינסון קשורים להידרדרות פיזית מהירה יותר, והם למעשה מנבאים חזקים יותר של איכות החיים של המטופלים מאשר התסמינים המוטוריים שלהם".
המחקר מציין כי המשתתפים הגיבו היטב לחומר ההזיה - לא היו תופעות לוואי חמורות או החמרה בתסמינים - וחוו שיפורים ניכרים במצב הרוח, בזיכרון ובתנועה, שנמשכו זמן רב לאחר הפסקת השימוש בתרופה. זהו גם ניסוי היסטורי ראשון: מעולם לא נוסה חומר פסיכדלי בחולים עם מחלת מוח ניוונית - עד עכשיו.
"אנחנו עדיין בשלבים מוקדמים מאוד של עבודה זו, אבל המחקר הראשוני הזה הלך הרבה מעבר למה שציפינו", אמרה ברדלי.
כיום אין תרופה למחלת פרקינסון, אם כי תרופות כמו לבודופה יכולות לעזור למטופלים לנהל את התסמינים שלהם. הבשורה הטובה היא שאפשרויות הטיפול מתרחבות. טוואפאדון - תרופה חדשה המחקה דופמין על ידי יעד לקולטנים מסוימים - הראתה הבטחה בניסויים קליניים, ופרודואודופה - טיפול בעירוי רציף - אושר על ידי מנהל המזון והתרופות האמריקאי בסתיו האחרון.
התוכנית למחקר פסיכדלי טרנסלציוני של UCSF מתכננת ניסויים גדולים יותר כדי להמשיך לחקור את הפוטנציאל של פסילוציבין. אם מחקרים עתידיים יאשרו ממצאים אלה, "פטריות הקסם" עשויות להפוך לכלי חדש ורב עוצמה במאבק נגד מחלת פרקינסון.
"הרוב המכריע של מחלות המוח עדיין חסר התערבויות שמשנות את מהלך המחלה", אמר ד"ר ג'ושוע וולי, מחבר בכיר של המחקר ומנהל התוכנית. "אנחנו יכולים לעתים קרובות לטפל בתסמינים, אבל איננו משנים את המסלול או מונעים הידרדרות. עכשיו, זה מתחיל להשתנות. תוצאות אלה מעלות את האפשרות המרגשת שפסילוציבין עשוי לעזור למוח לתקן את עצמו."