רעידת אדמה כלכלית: טראמפ מטיל מכסים של 17% על ישראל בהכרזה היסטורית

נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, חולל רעידת אדמה בכלכלה העולמית אתמול כאשר הכריז על הטלת מכסים של לפחות 10% על כמעט כל הסחורות המיובאות לארצות הברית, ביניהם גם מכס של 17% על ישראל. במעמד חגיגי בגן הוורדים בבית הלבן, טראמפ הציג את מה שכינה "יום השחרור" ו"הצהרת העצמאות הכלכלית" של ארצות הברית.

"משלמי המיסים האמריקנים נשדדו במשך יותר מ-50 שנה, אך זה לא יקרה עוד", הצהיר טראמפ בנאומו, כשהוא מחזיק בידו טבלה של מדינות והמכסים שיוטלו עליהן. "אנחנו הולכים להפוך את אמריקה לעשירה שוב".

לפי התוכנית החדשה, ארה"ב תטיל מכס בסיסי של 10% על כל סחורה מכל מדינה, למעט אלו שמצייתות להסכם הסחר החופשי USMCA שבין מקסיקו, קנדה וארצות הברית. בנוסף, כ-60 מדינות שהוגדרו כ"העברייניות החמורות ביותר" ייאלצו לשלם מכסים גבוהים יותר. על יבוא מסין יוטל מכס של 34%, על יבוא מהאיחוד האירופי - 20%, יפן - 24%, דרום קוריאה - 25%, הודו - 26%, וישראל - 17%.

המכסים הבסיסיים ייכנסו לתוקף כבר ביום שבת בחצות, והמכסים ההדדיים הגבוהים יותר ייכנסו לתוקף ב-9 באפריל. כמו כן, הכריז טראמפ על מכס של 25% על כל רכב המיוצר מחוץ לארה"ב, שייכנס לתוקף באופן מיידי.

לפי התוכנית החדשה, ארה"ב תטיל מכס בסיסי של 10% על כל סחורה מכל מדינה, למעט אלו שמצייתות להסכם הסחר החופשי USMCA שבין מקסיקו, קנדה וארצות הברית. בנוסף, כ-60 מדינות שהוגדרו כ"העברייניות החמורות ביותר" ייאלצו לשלם מכסים גבוהים יותר. על יבוא מסין יוטל מכס של 34%, על יבוא מהאיחוד האירופי - 20%, יפן - 24%, דרום קוריאה - 25%, הודו - 26%, וישראל - 17%

משמעות המכס על ישראל

המשמעות של מכס בשיעור 17% על ישראל היא דרמטית למשק הישראלי, שכן ארה"ב היא שותפת הסחר הגדולה ביותר של ישראל. בשנת 2024, הסתכם היצוא הישראלי לארה"ב בכ-34 מיליארד דולר של סחורות ושירותים. המכס החדש עלול לייקר משמעותית את המוצרים הישראליים בשוק האמריקאי, ולפגוע ביכולת התחרותית של החברות הישראליות.

ישראל אמנם ניסתה להקדים תרופה למכה: יום לפני ההכרזה, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' חתם על צו המבטל את כלל המכסים על יבוא חקלאי מארה"ב, במהלך מתואם עם ראש הממשלה בנימין נתניהו. מטרת המהלך הייתה להציג את ישראל כשותפה כלכלית מועדפת ולמנוע את הכללתה ברשימת המדינות עם מכסים גבוהים.

אולם גורמים כלכליים בממשל האמריקני הבהירו כי ההחלטה תחול על כלל שותפות הסחר של ארה"ב, והחרגה נקודתית עלולה לעורר ביקורת מצד מדינות אחרות. בישראל קיוו שהסכם הסחר החופשי מ-1985 והמהלך המהיר של סמוטריץ' יספיקו כדי למנוע פגיעה ביצוא המקומי, אך התקווה הזו התבדתה.

השלכות על הכלכלה העולמית

המדיניות החדשה של טראמפ מהווה שינוי דרמטי במדיניות הסחר והכלכלה הגלובלית. מטרתה המוצהרת היא להשיב את עוצמת הייצור האמריקנית ולאזן את מאזן הסחר, אך כלכלנים רבים מזהירים שהיא מאיימת להסלים מלחמת סחר עולמית ולהעלות את המחירים לצרכנים האמריקנים.

בממשל האמריקני טוענים כי ההכנסות מהמכסים, שמוערכות בכ-600 מיליארד דולר בשנה, יממנו את הארכת הטבות המס שטראמפ מבקש להעביר. אולם כלכלנים מטילים ספק בנתון הזה ומזהירים מהשפעה שלילית על יוקר המחיה, שכן המכסים מוטלים ישירות על היבואנים, אך העלות נגררת לעיתים קרובות לצרכנים.

מחקר של אוניברסיטת ייל העריך כי מכסים גורפים על יבוא מסין, קנדה ומקסיקו עלולים ליקר את ההוצאות לכל משק בית אמריקני בכ-2,000 דולר לשנה. רשתות כמו וולמארט וטארגט עשויות להעלות מחירים כדי לשמור על שולי הרווח, במיוחד אם היצרנים הזרים לא יפחיתו את המחיר כדי לספוג את המכס.

בשווקים הגיבו בחדות להכרזה: מניות של חברות טכנולוגיה וצרכנות גדולות צנחו, עם ירידות של 6% במניית נייקי, 5% באפל ו-4% באמזון. מדדי המניות העיקריים רשמו ירידות חדות, עם S&P 500 שירד ב-1.5%, והנאסד"ק שצנח ב-2.27%.

התגובה הבינלאומית להחלטתו של טראמפ הייתה מהירה. מדינות רבות, ביניהן גם האיחוד האירופי, סין ויפן, הביעו דאגה עמוקה וחלקן אף איימו בצעדי תגובה. הן הזהירו כי המכסים עלולים להוביל למלחמת סחר שתזיק לכל הצדדים, תעלה את המחירים לצרכנים ותפגע בצמיחה הכלכלית העולמית.

בישראל, נערכים כעת במשרדי האוצר והכלכלה לבחינת ההשפעות של המכסים על ענפי היצוא השונים, ולגיבוש תכנית פעולה להתמודדות עם המצב החדש. גורמים במשרד הכלכלה מעריכים כי ענפי ההייטק, התרופות והיהלומים עלולים להיפגע במיוחד, וכי תידרש התערבות ממשלתית כדי לסייע ליצואנים.