על סף תהום: נכדו של ניצול שואה ושותפו הניאו-נאצי שכמעט ביצעו טבח בבית כנסת

בנובמבר 2022, כריסטופר בראון, צעיר בן 21, פרסם בטוויטר שהוא רוצה "לירות בבית כנסת ולמות". מתיו מהרר, חברו היהודי, עזר לו להשיג אקדח.

שניהם היו שיכורים או תחת השפעת סמים, בדרכם לניו יורק עם אקדח גלוק 9 מ"מ, מחסנית מוארכת ו-19 כדורים. כשנעצרו בתחנת פנסילבניה באותו לילה, הדבר זעזע את הקהילה היהודית שעדיין הייתה המומה מהטבח של 11 אנשים בבית כנסת בפיטסבורג ארבע שנים קודם לכן.

מתחת לפני השטח של הפחד הסתתרו סיפורים מורכבים יותר של שני צעירים החיים עם מחלות נפש, שהופגשו על ידי מערכות שהותירו אותם במצב גרוע יותר מכפי שהיו כשנכנסו אליהן.

מתיו מהרר, כיום בן 24, גדל במשפחה יהודית באפר ווסט סייד של מנהטן. הבעיות שלו החלו בגיל 3, כשלא יכל לשבת בשקט בגן הילדים. מאז חייו היו רכבת הרים של אבחונים, טיפולים ותרופות שונות. הוא אובחן עם הפרעת קשב וריכוז, הפרעת התפתחות נרחבת, הפרעת חרדה, פוסט-טראומה, ובתיכון - הפרעה על הספקטרום האוטיסטי.

מתיו מהרר, כיום בן 24, גדל במשפחה יהודית באפר ווסט סייד של מנהטן. הבעיות שלו החלו בגיל 3, כשלא יכל לשבת בשקט בגן הילדים. מאז חייו היו רכבת הרים של אבחונים, טיפולים ותרופות שונות. הוא אובחן עם הפרעת קשב וריכוז, הפרעת התפתחות נרחבת, הפרעת חרדה, פוסט-טראומה, ובתיכון - הפרעה על הספקטרום האוטיסטי

הוא היה ילד חכם אך חסר כישורים חברתיים, קורבן להתעללות, ולא מסוגל לשבת בשקט. בתיכון הוא התחיל להיכשל בלימודים ולהיעלם באמצע יום הלימודים. הוריו חיפשו בתי ספר פנימייתיים שמספקים סביבה טיפולית.

כריסטופר בראון גדל בתנאים קשים בסטוני ברוק, לונג איילנד. "לא היה לנו חשמל בחצי מהבית, לא היו מים זורמים, החימום לא עבד," סיפרה אחותו הצעירה. שירותי הגנת הילד היו מעורבים בחייהם. כריסטופר היה גם הוא חכם, מאותגר חברתית, וקורבן להתעללות מצד חבריו לכיתה.

החיים בבית היו סוערים. אמו עזבה כשהיה בן 9 בערך; אביו עזב שנה אחר כך. הוא פיתח טיקים ואובחן כסובל מסכיזופרניה. בגיל 11 או 12 הוא גילה את פייסבוק, ואיתו - קבוצות דיון נאו-נאציות. לפתע הוא היה חלק מקהילה שלא רק קיבלה אותו אלא גם אמרה לו שהבעיה אינה בו אלא באחרים.

השניים נפגשו ב-St. Christopher's, מוסד במחוז וסטצ'סטר לתלמידים עם מוגבלויות שכליות ורגשיות. הם שותפו לחדר והתנגשו בהתחלה. מתיו התנגד לגזענות של כריסטופר. כריסטופר ידע שמתיו יהודי. אבל הם היו מדברים עד השעות הקטנות של הלילה, מאוחדים על ידי שעמום ועניין משותף במשחקי וידאו.

אחרי סיום הלימודים, מתיו חזר הביתה בתחילת 2020, בגיל 19. כמעט מיד, הקורונה פרצה, וניו יורקים התבקשו להישאר בבית. זה היה יותר מדי למתיו, שהיה בורח מהבית כדי לשוטט בשכונה. לאחר עימות עם אביו, הוא הלך למקלט חסרי בית בברונקס. בשבוע הראשון שלו שם, הוא צפה באדם מת ממנת יתר במיטה ליד שלו. הוא היה חסר בית במשך 10 חודשים.

בינואר 2021, מתיו חזר סוף סוף הביתה. כריסטופר עבר למוסד אחר והחל לפרסם איומים נגד יהודים ואחרים ברשתות החברתיות.

באוגוסט 2022, כריסטופר הגיע לגיל 21 ויצא ממוסד אחרון. הוא חזר לבית אמו, שם התדרדר במהירות בשל התעללות מצד החבר של אמו, שימוש באלכוהול וחוסר שינה.

אחרי המעצר, שניהם עברו שינוי. כריסטופר קיבל סוף סוף טיפול פסיכיאטרי ותרופות מתאימות. בריקרס איילנד, הוא התיידד עם אסיר חסידי, והתחיל להשתתף בתפילות קבועות והמיר את דתו ליהדות. מאוחר יותר המיר את דתו לאסלאם

ב-17 בנובמבר הוא ארגן עם מתיו להשיג אקדח - לא רבולבר, אלא גלוק 9 מ"מ עם מחסנית מוארכת. ב-2:26 לפנות בוקר ב-18 בנובמבר, כריסטופר צייץ, "הולך לשאול כומר אם עלי להתחתן או לירות בבית כנסת ולמות." הוא הוסיף, "הפעם אני באמת הולך לעשות את זה."

האיום ללירות בבית כנסת, שהגיע ממש לפני השבת, משך את תשומת הלב של ארגון יהודי בשם Community Security Initiative, שמנטר פורומים באינטרנט לאיומים אנטישמיים. הם הפעילו חיפוש רב-סוכנותי אחרי מקור האיומים.

בחצות הלילה, המשטרה וסוכני ה-FBI הקיפו את השניים עם אקדחים שלופים.

אחרי המעצר, שניהם עברו שינוי. כריסטופר קיבל סוף סוף טיפול פסיכיאטרי ותרופות מתאימות. בריקרס איילנד, הוא התיידד עם אסיר חסידי, והתחיל להשתתף בתפילות קבועות והמיר את דתו ליהדות. מאוחר יותר המיר את דתו לאסלאם.

מתיו, שזכה לשחרור בערבות, נרשם לתוכנית הכשרה ליועצי עמיתים, שם מצא מטרה שמעולם לא הייתה לו - להשתמש בכל הניסיון שלו כדי לעזור לאנשים כמוהו. הוא גם הוקצה לעובד סוציאלי וצוות טיפול והושם בתוכנית טיפולית.

בסתיו האחרון, כריסטופר הודה באשמת טרור ונידון ל-10 שנות מאסר. מתיו הודה בהחזקת נשק שלא כחוק ונידון לשנתיים וחצי מאסר.

שניהם אומרים שלא קיבלו טיפול נפשי בכלא, למרות האבחנות שלהם. מערכת בריאות הנפש ייצרה את שני האנשים שהיו במכונית באותו יום, ואת ההתקדמות ששניהם עשו מאז. תוצרי אותו טיפול יחזרו לחברה כאנשים צעירים, כשחייהם עדיין לפניהם אך לעולם קשורים לאירוע פוטנציאלי מזעזע.

"תמיד קראנו למתיו העבודה המתמשכת שלנו," אמרה אמו, מכירה באי-הוודאויות שעדיין לפניהם.