לא צריך להתנתק מהרשתות החברתיות - אלא לדעת איך להשתמש בהן. הנה 4 דרכים

מחקר חדש שנערך באוניברסיטת קולומביה הבריטית (UBC) מציע תובנה מפתיעה: שיפור הבריאות הנפשית בקרב צעירים אינו תלוי בהפחתת הזמן שהם מבלים ברשתות החברתיות, אלא בשינוי האופן שבו הם משתמשים בהן.

"עבור רבים מהצעירים, הפתרון אינו להתנתק מהרשתות החברתיות, אלא להתחבר אליהן בצורה נכונה יותר", אומרת ד"ר אמורי מיקאמי, פרופסורית לפסיכולוגיה ב-UBC וחוקרת ראשית במחקר, שזיהתה ארבע אסטרטגיות לשימוש מודע יותר ברשתות חברתיות.

זו לא הכמות - אלא האיכות

הבעיה במספרים

על פי סקר גאלופ, בני נוער אמריקאים מבלים בממוצע 4.8 שעות ביום באפליקציות רשתות חברתיות כמו יוטיוב, טיקטוק, אינסטגרם, פייסבוק ו-X (טוויטר לשעבר).

אף שאין ראיות מוחלטות הקושרות ישירות בין רשתות חברתיות לבין העלייה בבעיות בריאות נפשית בקרב מתבגרים וצעירים, מחקרים מראים כי ככל שאנשים מבלים יותר זמן בגלילה, כך עולים הסיכויים שלהם לחוות סימפטומים של דיכאון, חרדה והערכה עצמית נמוכה.

בסקר אחד, שלושה מכל ארבעה נציגי דור Z דיווחו שהרשתות החברתיות השפיעו לרעה על בריאותם הנפשית. עם זאת, רבים גם הצביעו על היתרונות החיוביים של הנוכחות ברשת, כגון התחברות עם אהובים ומציאת אחרים החולקים את החוויות, העניין או הזהויות שלהם.

הגישה החדשה: שימוש מודע לעומת התנזרות מוחלטת 

כדי לבחון את הנושא לעומק, מיקאמי וצוותה גייסו 393 קנדים בגילאי 17 עד 29 שחוו תסמינים של בעיות נפשיות והיו מודאגים מההשפעה של הרשתות החברתיות על רווחתם. המשתתפים חולקו לשלוש קבוצות:

1. קבוצת בקרה ששמרה על השגרה הרגילה שלה
2. קבוצת התנזרות שנטשה לחלוטין את הרשתות החברתיות
3. קבוצת "הדרכה" שקיבלה אימון כיצד להשתמש ברשתות חברתיות בצורה מכוונת יותר

הצעירים שהשתתפו בניסוי חולקו לשלוש קבוצות

לאחר שישה שבועות, החוקרים גילו ששתי הקבוצות האחרונות הפחיתו את השימוש שלהן ברשתות חברתיות, עסקו פחות בגלילה פסיבית ובילו פחות זמן בהשוואת עצמם לאחרים.

כל גישה הביאה גם יתרונות ייחודיים לבריאות הנפשית. קבוצת ההדרכה דיווחה על תחושת בדידות פחותה וחוויה פחותה של "פחד מהחמצה" (FOMO) על ידי התמקדות באינטראקציות איכותיות ולא בכמות.

במקביל, אלה שלקחו הפסקה מוחלטת מהרשתות החברתיות ראו שיפורים בתסמיני חרדה ודיכאון, אך לא חוו הפחתה בבדידות.

ארבעה צעדים לשימוש נכון ברשתות 

איך שיפרה קבוצת ההדרכה את הרגלי הרשתות החברתיות שלה? באמצעות ארבעה צעדים פשוטים ליצירת סביבה מקוונת בריאה יותר:

1. רפלקציה\שיקוף - המשתתפים הקדישו זמן לחשוב מתי השימוש שלהם ברשתות חברתיות השפיע לחיוב על חייהם לעומת מתי הוא גרם נזק.

2. מודעות לאופי המלוטש - הם עודדו לשקול את האופי המעוצב של פוסטים ברשתות חברתיות, תזכורת שלא כל מה שהם רואים באינטרנט משקף את המציאות האמיתית.

3. ניקוי הפיד - המשתתפים הסירו עוקב או השתיקו חשבונות שעוררו קנאה או השוואות עצמיות שליליות.

4. מעורבות פעילה - הקבוצה התמקדה במעורבות פעילה, תוך מתן עדיפות לקשרים אמיתיים על פני שימוש פסיבי, כמו הגבת על פוסטים או שליחת הודעות ישירות לחברים.

"הרשתות החברתיות כאן כדי להישאר, ועבור רבים, עזיבה אינה אפשרות מציאותית", אמרה מיקאמי. "עם ההדרכה הנכונה, צעירים יכולים ליצור חוויה חיובית יותר, ולהשתמש ברשתות חברתיות כדי לתמוך בבריאות הנפשית שלהם במקום לפגוע בה."