מחאת הסטודנטים נגד ישראל בקולומביה: המפגינים שהושעו תובעים את האוניברסיטה

שלושה סטודנטים מאוניברסיטת קולומביה הגישו תביעה נגד המוסד בשבוע שעבר, בטענה שהאוניברסיטה "נקטה בצעדים קיצוניים לדיכוי המחאות" לאחר שמחנה האוהלים של הסולידריות עם עזה הצית "התקוממות גלובלית" באביב האחרון. התובעים, קתרין קוראן-גרום, איידן פריסי וברנדון מרפי, טוענים כי הושעו ונעצרו שלא כדין במהלך ההפגנות.

 

סטודנטים רבים לא מבינים את ההבדל בין חופש ביטוי מוגן, שעליו סטודנטים לא צריכים להיענש, לבין אי-ציות אזרחי," אמר גרג לוקיאנוף, נשיא ארגון חופש הביטוי בקמפוס FIRE

 

"הסטודנטים האלה לומדים בדרך הקשה שלמעשיהם יש השלכות," אמר נשיא אגודת הבוגרים של קולומביה, ארי שרגא, לניו יורק פוסט. "אם הם באמת האמינו במה שהם עשו, למה הם תובעים?"

התביעה מבקשת פיצויים לא מוגדרים, בטענה שקולומביה "סטתה מהכללים והמדיניות המבוססים שלה כדי להעניש את התובעים באופן בלתי חוקי... במטרה להשתיק ולמעשה לגרש אותם." אולם מבקרי התביעה טוענים כי הטיעונים חסרי בסיס.

הסטודנטים לא הושעו בגלל דעותיהם הפוליטיות, אלא בגלל הפרה ברורה של חוקי האוניברסיטה. מדיניות "השטחים הפתוחים" של קולומביה קיימת מאז שסטודנטים הקימו מחנה אוהלים במחאה נגד האפרטהייד בדרום אפריקה בשנות ה-80. על פי תקנון הסטודנטים, "כל הקמת אוהלים חייבת להיות מתואמת דרך מנהל האירועים של מתקני קולומביה."

 

הסטודנטים לא הושעו בגלל דעותיהם הפוליטיות, אלא בגלל הפרה ברורה של חוקי האוניברסיטה

 

"אני מוצא את זה די אירוני שחברי תנועת המחאה הזו מאשימים את בית הספר בכך שמנע מהם לסיים את לימודיהם, כשכל מה שהם עשו במשך שנה וחצי האחרונה היה למנוע מאחרים בקמפוס לגשת לסביבת הלמידה באופן מלא ובטוח," אמר לישי בייקר, סטודנט שנה ג' בקולומביה.

התובעים, שהם תלמידי תארים מתקדמים, היו אמורים לסיים את לימודיהם במאי, אך קיבלו השעיות של שנה ושנתיים. הם נעצרו כאשר המשטרה פינתה את מחנה האוהלים הראשון באפריל, לאחר שהתעלמו מבקשות חוזרות ונשנות מצד האוניברסיטה לפנות את השטח.

"הפך ברור מאוד בקריירה שלי שסטודנטים רבים לא מבינים את ההבדל בין חופש ביטוי מוגן, שעליו סטודנטים לא צריכים להיענש, לבין אי-ציות אזרחי," אמר גרג לוקיאנוף, נשיא ארגון חופש הביטוי בקמפוס FIRE.

מבקרי התביעה מציינים את ההבדל בין מחאות העבר לבין המצב הנוכחי: כשמרטין לותר קינג ג'וניור הוביל בגאווה מחאות ישיבה במסעדות, הוא ציפה להיעצר כדי להעביר את המסר נגד ההפרדה הגזעית. לעומת זאת, כשסטודנטים בקולומביה הקימו אוהלים ושברו חלונות, הם ציפו עדיין לצעוד בחופשיות לטקס הסיום.

 

"אני מוצא את זה די אירוני שחברי תנועת המחאה הזו מאשימים את בית הספר בכך שמנע מהם לסיים את לימודיהם, כשכל מה שהם עשו במשך שנה וחצי האחרונה היה למנוע מאחרים בקמפוס לגשת לסביבת הלמידה באופן מלא ובטוח," אמר לישי בייקר, סטודנט שנה ג' בקולומביה

 

"כל מה שהם רצו היה הילת ההתנגדות האזרחית - קרדיט רחוב על אומץ," נכתב בביקורת. "יש כבוד אמיתי בקבלת עונש בראש מורם למען מה שאתה מאמין בו. ויש חוסר כבוד אמיתי בריצה בבכי למשרד עורכי דין כשההשלכות חוזרות אליך."

הפרשה ממשיכה לעורר דיון נוקב על הגבול בין חופש הביטוי לבין הפרת חוקי האוניברסיטה, כאשר הדיון המשפטי צפוי להימשך בחודשים הקרובים.