רן אלירן, הזמר הישראלי המוכר כ"שגריר השירה של ישראל", חגג השבוע את בר המצווה שלו - בגיל 90. האירוע המפתיע התקיים במסעדת סטייקים במנהטן, כשאפילו אורחי המסיבה לא ידעו שהם עומדים להשתתף בטקס בר מצווה היסטורי.

"מעולם לא ערכתי בר מצווה הפתעה," אמר הרב יוסף פוטסניק, שערך את הטקס המיוחד. פוטסניק, המוכר כמגיש תוכנית הרדיו "הכומר והרב" בתחנת WABC וסגן נשיא מועצת הרבנים של ניו יורק, סיפר כי אמנם ערך פעם בר מצווה לאדם בן 83, "אבל 90? מעולם לא."

77 שנים אחרי שעוצר בריטי ביטל את חגיגת בר המצווה המקורית שלו בחיפה, "שגריר השירה" הישראלי הפתיע במסיבה מרגשת במנהטן

הסיפור מאחורי בר המצווה המאוחרת מתחיל ב-1947, בימי המנדט הבריטי. אלירן, שנולד בשם מנחם לייזרוביץ' ב-1934, גדל מחוץ לחיפה. כשהתקרב יום הולדתו ה-13, הוריו עשו את כל ההכנות המסורתיות. "הם קנו את האוכל, הזמינו כ-75 אנשים," סיפר ג'וש, אחיו הצעיר. "ואז ביום בר המצווה, הבריטים הכריזו על עוצר. אף אחד לא יכול היה לצאת החוצה. כך שמעולם לא היה לנו בר מצווה."

77 שנים מאוחר יותר, כ-75 אורחים התכנסו ביום שני בערב לחגוג את יום הולדתו ה-90 של אלירן - מבלי לדעת שהם עומדים להיות עדים לטקס המעבר הרשמי שלו לבגרות יהודית. האירוע כלל קריאה בעברית מהתורה, שירה, כמה שירי ביטלס, וכמובן - עוגה מעוטרת בצבעי דגל ישראל, עם מגן דוד מוקף בתווי נגינה.

"העברית שלו הייתה ללא רבב," ציין הרב פוטסניק לאחר שאלירן קרא מהתורה, למרות שבתחילה שאל בתחינה "את הכל?" כשהרב הציג בפניו את הטקסט העברי. על בטנת הכיפות שחולקו למשתתפים נכתב המוטו: "מוטב מאוחר מאשר לעולם לא!"

אלירן, שהחל את הקריירה המוזיקלית שלו בישראל, זכה לפריצת דרך בינלאומית ב-1958, כשהופיע בתוכניתו של אד סאליבן במסגרת חגיגות העשור למדינת ישראל. הוא הפך לחלק מסצנת הפולק של גריניץ' וילג', הופיע עם אמנים כמו בוב דילן, הארי בלפונטה, ג'ואן באאז ופיט סיגר, וכתב מוזיקה למחזמר בברודווי.

"רן אלירן הוא אייקון, והרדיו עדיין משמיע את שיריו," אמר אופיר אקוניס, הקונסול הישראלי בניו יורק, שהשתתף במסיבה ושר דואט עם אלירן. "הוא חלק מרכזי מהתרבות שלנו - הילד הקטן מחיפה שכבש את ניו יורק."

למרות המתיחות סביב המלחמה בעזה, האירוע היה רגע של שמחה והתרוממות רוח. האורחים רקדו במעגלים כשאלירן שר את להיטו הגדול "שארם א-שייח'", המציין את ניצחון ישראל במלחמת ששת הימים.

"אני מרגיש כמו היסטוריה, כמו מעין פסל," אמר אלירן. "כי חצי מהשמות בספר הטלפונים שלי אינם. כשהייתי צעיר, מי חשב שיש אנשים שחיים בגיל 90? אף אחד." במהלך השנים הוא הופיע בבר מצוות של בנו, אחייניו ובני חבריו, אך אמר שמעולם לא הרגיש שהוא זקוק לאחת משלו. "מה שהפסדתי היו המתנות," אמר בחיוך.

כשנשאל אם הוא מרגיש אחרת עכשיו, לאחר בר המצווה, צחק ואמר: "כן, ואני חושב - האם אני צריך עכשיו להצטרף לבית כנסת כאן?"