בשנה האחרונה חוות סולאריות בקליפורניה נאלצו לצמצם ייצור של יותר מ-3 מיליון מגה-ואט שעה של אנרגיה סולארית, בין אם בהוראת מפעיל רשת החשמל של המדינה או בגלל צניחת מחירים עקב העודף

הבזבוז היה אף גדול יותר אלמלא שילמה קליפורניה לחברות חשמל במדינות אחרות לקחת את עודפי האנרגיה הסולארית. חברת החשמל הציבורית הגדולה ביותר באריזונה חסכה 69 מיליון דולר בשנה שעברה על ידי רכישת חשמל בזול משוק העודפים של קליפורניה, והחזירה את הכסף ללקוחותיה כזיכוי בחשבונות החשמל שלהם.

"משלמי החשמל בקליפורניה מממנים את כל זה", אומר גארי אקרמן, יועץ אנרגיה. "לעתים המחירים כל כך נמוכים עד שהופכים לשליליים - כלומר, תחנות הכוח הסולאריות משלמות לסוחרים כדי שייקחו את החשמל".

בינתיים, תושבי קליפורניה משלמים מחיר כבד. תעריפי החשמל במדינה הם כמעט כפולים מהממוצע הארצי, כשרק הוואי מציגה תעריפים גבוהים יותר. התעריפים בחברות החשמל הגדולות במדינה עלו ב-51% בשלוש השנים האחרונות.

רון מילר, יועץ תעשיית האנרגיה מדנוור, מעריך כי הערך הקמעונאי של האנרגיה הסולארית המבוזבזת בשנה עולה על מיליארד דולר. "משלמי החשמל לא מקבלים את האנרגיה שעבורה שילמו", הוא אומר.

יועצי המושל גווין ניוסום טוענים כי הם פועלים לצמצום הבזבוז, בין היתר על ידי בניית מתקני אחסון בסוללות בקנה מידה תעשייתי שיקלטו את עודפי האנרגיה הסולארית במהלך היום וישחררו אותה בלילה. אולם מומחים מטילים ספק ביכולת להרחיב את קיבולת האחסון מהר מספיק כדי לפתור את הבעיה.

"רוב הסוללות התעשייתיות יכולות לאחסן חשמל למשך ארבע שעות בלבד, לא מספיק זמן כדי להחזיק מעמד לאורך הלילה", אומר פרופ' אנדרו צ'יין מאוניברסיטת שיקגו. "וכשמוסיפים סוללות למתקנים סולאריים, העלות כפולה מאשר אנרגיה סולארית לבדה".

בינתיים, קליפורניה ממשיכה להרחיב את ייצור האנרגיה הסולארית. ממשל ניוסום אומר שהמדינה חייבת להכפיל פי שלושה את קצב הבנייה של מתקנים סולאריים תעשייתיים בשני העשורים הקרובים כדי להגיע לרשת חשמל נטולת פחמן עד 2045.

"האם אנחנו יכולים להגיע ל-100% אנרגיה מתחדשת עם קצב בזבוז כזה?" תוהה פניבונג. השאלה נותרת פתוחה, בעוד תושבי קליפורניה ממשיכים לשלם את המחיר הכבד של מדיניות האנרגיה השאפתנית של המדינה.