הארכידיוקסה של לוס אנג'לס מסכימה לשלם 880 מיליון דולר כדי ליישב תביעות התעללות מינית

הארכידיוקסה של לוס אנג'לס, הגדולה ביותר בארצות הברית, הסכימה לשלם 880 מיליון דולר ל-1,353 אנשים הטוענים כי הותקפו מינית כילדים על ידי אנשי כמורה קתולים. ההסדר, שלדברי מומחים הוא התשלום הגבוה ביותר ששולם על ידי דיוקסה יחידה, מביא את הסכום המצטבר של לוס אנג'לס בתביעות התעללות מינית ליותר מ-1.5 מיליארד דולר.

הארכיבישוף חוסה ה. גומז בשנה שעברה. "אני מצטער על כל אחד מהמקרים הללו, מעומק ליבי," הוא אמר בהצהרה ביום רביעי

הארכיבישוף חוסה ה. גומז התנצל על כל אחד מהמקרים הללו והביע תקווה שההסדר יספק מידה מסוימת של ריפוי לסבל שחוו הגברים והנשים הללו.

ההסדר עולה על השיא הקודם של דיוקסה, משנת 2007, כאשר לוס אנג'לס הסכימה לשלם 660 מיליון דולר בתביעות שהוגשו על ידי 508 אנשים. טרנס מקיירנן, נשיא BishopAccountability.org, ארגון מעקב שעקב אחר דיווחי התעללות של אנשי כמורה במשך עשורים, ציין כי יש עוד "דומינו רבים בקליפורניה שעומדים ליפול", בהתייחסו לדיוקסות אחרות שטרם הגיעו להסדרים או הגנו על עצמן על ידי הגשת בקשה לפשיטת רגל.

ההסכם מייצג את הסיום הכמעט סופי של עשורים של התדיינות משפטית נגד הארכידיוקסה, כאשר נותרו רק מספר תביעות. לאורך השנים, הארכידיוקסה מכרה נדל"ן, מימשה השקעות ולקחה הלוואות כדי לכסות את העלויות העצומות של ההתדיינות המשפטית.

הארכיבישוף גומז אמר כי ההסדר החדש ישולם באמצעות "רזרבות, השקעות והלוואות, יחד עם נכסים ארכידיוקסניים אחרים ותשלומים שיבוצעו על ידי מסדרים דתיים ואחרים שצוינו בהתדיינות". הוא הדגיש כי תרומות שיועדו לקהילות, בתי ספר ומסעות מיסיון ספציפיים לא ישמשו להסדר.

עורכי הדין של התובעים הגדירו את ההסדר כ"אבן דרך" במאמצים לחפש פיצוי עבור אלפי תביעות ההתעללות המינית בילדים ומבוגרים בכנסייה הקתולית במשך עשורים. רבים מהקורבנות והנאשמים נפטרו, והעמדות לדין פליליות היו יחסית נדירות.

חוק קליפורני שעבר ב-2019 פתח חלון של שלוש שנים להחייאת תביעות ישנות שלא הוגשו בגלל התיישנות. עורכי הדין ציינו כי היה חשוב להגיע לסכום שהארכידיוקסה תוכל לשלם מבלי להגיע לפשיטת רגל, מה שהיה מעכב את התשלום לקורבנות במשך שנים.

הארכידיוקסה של לוס אנג'לס כוללת יותר מארבעה מיליון קתולים וכמעט 300 קהילות. ארגון התמיכה בניצולים SNAP קרא לארכיבישוף לשחרר את כל תיקי הכמורה הקשורים למקרי ההתעללות המינית, והביע חשש שיש עוד ניצולים רבים שטרם יצאו בפומבי.