מערכת האומנה של קליפורניה ניצבת בפני משבר כאשר סוכנויות משפחות אומנה (FFAs) מאבדות את הכיסוי הביטוחי שלהן. סוכנויות אלה מטפלות בכמעט 10,000 ילדים בסיכון גבוה, כולל אלה שהם מבוגרים יותר, שבריריים מבחינה רפואית, או בעלי צרכים ייחודיים. ברית הביטוח של ארגונים ללא מטרות רווח בקליפורניה (NIAC), המבטחת 90% מה-FFAs, הודיעה שלא תחדש חוזים בשל עלויות מוגדלות מחוקי אחריות מורחבים.

המשבר עלול לעקור ילדים ולהשאיר צעירים במעבר חסרי בית

ללא ביטוח, FFAs לא יכולות לפעול באופן חוקי, מה שמאלץ ילדים למערכות מחוזיות שאינן מוכנות לצרכיהם המיוחדים. למחוזות חסרים בתים מספיקים, עובדים סוציאליים, וצוות קליני לטפל בזרם הנכנס. המשבר עלול לעקור ילדים ולהשאיר צעירים במעבר חסרי בית.

הורים אומנים כמו מישל, המטפלת בילדי פליטים, חוששים לאבד את ילדי האומנה שלהם. ילדים אלה, לעתים קרובות ניצולי סחר בבני אדם, עינויים, או מלחמה, מצאו יציבות בבתי FFA. ההפרעה הפוטנציאלית מאיימת על תחושת הביטחון שהשיגו בקושי רב.

פקידי המדינה נקראים לספק ביטוח גישור, המאפשר זמן לאשר מחדש בתי FFA עם המחוזות. מחוז סן דייגו עובד על האצת תהליך זה אך זקוק לזמן לפתח "בתי אומנה ברמת טיפול" עם תמיכה קלינית מתאימה.

FFAs נאבקות למצוא ביטוח חלופי במחיר סביר, כאשר האפשרויות עולות פי שניים ומציעות פחות כיסוי. חוקי האחריות המורחבים, למרות כוונותיהם הטובות, עלולים לגרום בטעות לסגירת סוכנויות, משאירים ילדים פגיעים ללא טיפול הולם.

עם התקרבות המועד האחרון ב-30 בספטמבר, הורים אומנים, מנהיגי סוכנויות, ופקידי מחוז נאבקים למצוא פתרונות. הם מדגישים שאומנה אינה רק עניין של מתן מקום זמני לישון - זה עניין של הצעת הדבר הקרוב ביותר לילדים למה שאיבדו.