בנובמבר האחרון, כשהקהילה הישראלית והיהודית של אל איי היו עדיין בשוק מאירועי הטרור המזוויעים של ה- 7 באוקטובר והמלחמה שנכפתה על ישראל, הראל סקעת עלה על מטוס והגיע להופעה מיוחדת בתיאטרון סבן כדי לאחד ולחזק.
סקעת עלה על הבמה ובקול מנחם ומלטף שר את ״שיר למעלות״ עטוף בדגל ישראל, העלה את המורל בחדר עם ״הללויה״ של לאונרדו כהן וחתם ב״הנני כאן״ שקיבל משמעויות נוספות של אנחנו כאן ולא נלך לשום מקום. בשנה האחרונה הוא התרגל להופיע אל מול עיניים עצובות. ברגישות מופלאה הוא יודע להביט בהן, לנחם ולנטוע זרעים של אופטימיות לימים טובים יותר.
הראל סקעת
תפסתי את סקעת לשיחה קצרה בוואן שלו בדרכו להופעה בעכו; ימים ספורים לאחר שהעיר הוכתה במטחי טילים כחלק מהפגזות חיזבאללה על ישובי הצפון. משם המשיך סקעת גם להופעות בכפר ורדים, על הגבול, כשבדרך הוא מתעדכן עם נציגי הקהילות המקומיות על המצב באזור.
הראל, נראה שההופעות והמוזיקה בארץ קיבלו משקל מעט שונה מאז המלחמה?
״בהופעה האחרונה שלי אצלכם בתיאטרון סבן היו רגעים שאקח איתי לכל החיים. זה הזכיר לי כמה חזק העם היהודי בתפוצות. כולם תרמו לישראל, קיבלנו תמיכה בלתי מתפשרת והקהל בלוס אנג׳לס הציג אחדות ומוטיבציה משוגעת. אמרתי לעצמי: ׳וואו.. אנחנו לא לבד, יש לנו עוד הרבה אחים בעולם שתומכים בנו, עומדים מאחורינו ועוזרים בכלכך הרבה מקומות. זה היה רגע של התרוממות רוח יהודית עולמית שלא אשכח בחיים. גם לפני שחזרתי הביתה... בשדה התעופה בלוס אנג׳לס, העלו איתנו על הטיסה שקים ענקיים של קסדות וציוד לחימה. הייתי עם דמעות של גאווה בעיניים. באותה תקופה היינו כל כך פצועים, ולראות את התמיכה של האחים שלנו בלוס אנג׳לס זה היה דבר עוצמתי שלא ניתן להפריז בחשיבות שלו״.
אתה מרגיש שעולם הבידור זז ימינה בעקבות השביעי באוקטובר?
״בעלי, עידן, הוא חבר כנסת וגם סגן שר החוץ לשעבר, אז פוליטיקה היא חלק מהחיים שלנו. אבל במיוחד עכשיו, אני חושב שאסור לנו לדבר במונחים של ימין ושמאל. יש לעם שלנו מטרה אחת ואינטרס משותף של השגת ניצחון וביטחון. אנחנו צריכים ללמוד שאין לנו אף אחד אחר מלבד עצמנו ואין לנו מדינה אחרת ללכת אליה״.
עידן ואתה גם הורים לארי ואיסלה הקטנה. כיצד אתם מסבירים להם את המצב בארץ?
״אני הייתי בחו״ל ב-7 באוקטובר, באירוע של הסכמי השלום עם איחוד האמירויות. עבדנו על הנורמליזציה עם סעודיה, היינו באופוריה, דיברנו על מזרח תיכון חדש. למחרת הגיע הבוקר השחור הזה. כשהתחלתי להבין לאן זה הולך ידעתי שאני חייב לשמור על עצמי בשביל הילדים שלי, וגם, כדי שאוכל להיות בשנה הקרובה לעזר ותמיכה עבור עם ישראל. לדעתי זה התפקיד שלנו בתור זמרים- יש לנו מתנה שהיא היכולות לרפא אנשים ולסייע להם.
כמעט ולא נחשפתי לתקשורת או לרשתות. הייתי עסוק בללכת לבתים של אנשים ולארח אצלנו משפחות מפונים. היינו עסוקים בלעזור, להביא ציוד ולתמוך בחיילים. הילדים שלי לא חוו כמעט את הפחד או הכאב. עד היום אנחנו לא רואים טלוויזיה לידם.
לפעמים כשהם הולכים לישון, אני פותח חדשות כדי להתעדכן במה שקורה. אני מאוד מנסה לשמור עליהם כי הם עדיין קטנים ולא יכולים באמת להבין. אבל לפעמים זה גם לא ממש תלוי בנו; ארי חוזר מהגן ופתאום הוא מספר לי על נשק שקיבלנו מארצות הברית עם פרטים שאני אפילו לא ידעתי. אני מסתכל עליו במבט של מה? מאיפה אתה יודע את זה? אנחנו לא מדברים על זה בבית״.
סקעת בהופעה עם משפחות מפונים מישובי הצפון
הרבה זמרים ישראלים הוציאו שירי מלחמה השנה. כיצד התקופה הזו השפיעה על היצירתיות שלך?
״קרה משהו מעניין עם המוזיקה שלי בתקופת המלחמה. פתאום התחילו לצוף שירים שלי מפעם. זה התחיל עם ״ימים אחרים״ שחידשנו עם המטה להחזרת החטופים. עיריית שדרות פנתה אליי שאחדש את ״עוד יאיר עליי״ עם בני הנוער שאחרי חודשי היעדרות רבים חזרו לגור בעיר שלהם. פתאום שמתי לב כמה תקווה יש בשירים האלו. זה מעניין איך שירים וטקסטים מקבלים משמעות חזקה יותר בתקופת מלחמה או מאבק. אנשים נאחזים במילים ונאחזים בתקווה.
לצד זה התחלתי לעבוד על אלבום חדש שאמור לציין 20 שנות קריירה ממש עכשיו בקיץ. יש גם מופע חדש סביב האלבום הזה ומתוכננים המון פעילויות חגיגיות. אבל אני מקווה שבאמת נוכל לחגוג כי המצב הבטחוני במדינה מאוד משפיע- היינו צריכים להופיע בקיסריה ולציין 20 שנות קריירה מההתחלה שלי בכוכב נולד ב-2004, אבל חשבתי לעצמי שאני ממש לא העניין עכשיו. אני לא רואה עצמי חוגג איזה רגע בחיים שלי. מעבר לרמקולים ולתפאורה המדהימה של קיסריה ישנה מציאות אחרת לגמרי, זה לא הזמן לחגוג עכשיו, אז החלטתי לדחות את המופע״.
הראל סקעת (43) פרץ לחיינו במהלך תחרות הכשרונות המוזיקלית ״כוכב נולד״, שנחשבה לאחת מתוכניות הטלוויזיה המצליחות במדינה בתחילת שנות ה-2000. הוא העפיל בקלות לגמר שם ביצע את ״הנני כאן״ של יהורם גאון, שהעניק לו את המקום השני והווה את יריית הפתיחה לקריירה מצליחה בעולם המוזיקה והבידור הישראלי.
אלבום הבכורה שלו, ״הראל סקעת״, ניפק להיטים גדולים: ״ואת״ (שכתבה לו קרן פלס) זכה בתואר שיר השנה. אחריו הגיעו: ״כמה עוד אפשר״, ״משהו ממני״ ו״כל הציפורים״ שזכו גם הם להצלחה גדולה ובתוך פחות מחודש האלבום הגיע למעמד אלבום זהב.
סקעת ייצג את ישראל באוריווזיון ב-2009, הוציא שרשרת אלבומים מצליחים והשתתף דרך קבע בפסטיגלים, כשהוא בונה את מעמדו כאחד הזמרים היציבים והאהובים בישראל.
זמר אמריקאי שאתה מעריץ?
״סטיבי וונדר הוא ההשראה הכי גדולה שלי. תמיד גם אהבתי את ברונו מארס. באוקטובר האחרון הלכתי להופעה שלו כשהוא הגיע לארץ. פתאום באמצע ההופעה קלטתי כמה דברים הוא עושה בשירים ובמוזיקה שלו, איך הוא זז ,וזה הזכיר לי את עצמי. אני מאוד מתחבר אליו כאמן״.
מהי מוזיקה ישראלית בעיניך?
״השנה יותר מתמיד זה בולט וברור שמוזיקה ישראלית היא מוזיקה שמספרת את הסיפור שלנו כאן בנושאים של אהבה, חברה, בטחון היסטוריה והכל מזוית החיים המאוד מיוחדת, אך גם קשה ומאתגרת שיש לנו כאן במדינת ישראל. אתה שומע שירים שאתה רגיל להאזין להם כל החיים שלך ואתה פתאום מבין את הסיפור שלהם. שירים שהפכו להיות שירי עם נולדו בעצם מתוך המלחמות, רגעי שבירה ומההיסטוריה שלנו. הדור שלי ושלך לא ידע מלחמות קשות או חשש אמיתי לקיום המדינה. אבל היום נוצרת מוזיקה שבאה להרים את האנרגיה ואת מצב הרוח במדינה כדי להתמודד עם משהו שהעולם לא יכול להבין״.
החודש אתה מגיע אלינו שוב, הפעם להופיע באירוע הגאלה של ׳גדולים מהחיים׳
״זו תהיה הפעם השניה; לפני 14 שנה הגעתי להופיע בגאלה של ״גדולים מהחיים״ ועכשיו אני חוזר שוב וזו תמיד חוויה בלתי נשכחת להיות מוקף בילדים הגיבורים הללו, הצוותים שלהם והתורמים. אנחנו נרים לילדים, נעטוף אותם ונתרגש ביחד איתם. נקדיש את המופע גם למדינת ישראל שלנו ולעם היהודי ונחבק את כולם בהמון אהבה. אין עם בעולם כמו העם שלנו, עם כל כך הרבה עמותות וארגונים שעוזרים ומסייעים בכל כך הרבה תחומים. הם כולם דוגמא וסמל לכך שאנחנו עם סגולה״.
ילדי ״גדולים מהחיים״ בדיסנילנד, במהלך טיול החלומות בלוס אנג׳לס
עמותת ״גדולים מהחיים״ הייתה אמורה לציין בשנה שעברה 20 שנה להתחלת פעילותה בלוס אנג׳לס, אך אירועיהטרור של ה-7 באוקטובר והמלחמה שלאחר מכן דחו את החגיגות. הזמר עידן עמדי, שהיה אמור להופיע באירוע אז, לבש מדים ונכנס לשירות מילואים קרבי בעזה- שם, כידוע, גם נפצע קשה.
נשיא הארגון הנוכחי שי דיאמנט, אחד מוותיקי הארגון, סיפר לי שהשנה האתגר של העמותה גדול עוד יותר: הם מביאים 37 ילדים חולי סרטן בגילאים שונים וצוות רופאים אחיות ומלווים, לטיול חלומות של 11 ימים ברחבי לוס אנג׳לס. חלק מהילדים והצוות מגיעים ממשפחות של חטופים, מפונים או מישובי העוטף, ובנוסף לאתגר ההתמודדות עם המחלה הם נאבקים בהדי המלחמה המתחוללת בישראל.
העמותה תכננה טיול כדי להעניק לילדים האמיצים הללו חוויה מיוחדת. בין האטרקציות הרבות הילדים יבקרו בדיסנילנד וביוניברסל סטודיו, יצאו לטיסת מסוקים בשמי לוס אנג׳לס, יבקרו באתרים אייקונים כמו השלט של הוליווד, שדרת הכוכבים והתיאטרון הסיני. הם יסעו גם למג׳יק מאונטיין, סנטה מוניקה ויסעדו במיטב המסעדות
הישראליות בעיר. בכל ערב יערכו עבורם מסיבות בבתים של דמויות ומנהגים שונים בקהילה עם ארוחת ערב מסיבות, מתנות וריקודים.
בנוסף לבורד העמותה שמורכב ממנהיגים רבים בקהילה הישראלית, השנה יוצגו גם ״ידידי גדולים מהחיים״ המורכבת מדור העתיד של העמותה; צעירים וצעירות שלקחו על עצמם להגביר את המודעות לעבודת הקודש של ״גדולים מהחיים״.
שי: ״היו הרבה תקלות בשנים האחרונות בגלל הקוביד והמלחמה והיינו צריכים לבטל מספר גאלות, אבל הדור הצעיר שלנו דוחף בכל הכוח להבטיח את המשך הסיוע והתרומות לילדים האלו.רוב התרומות בשנים האחרונות הלכו למלחמה ולמאבק הבטחוני. המלחמה עדיין נמשכת בישראל אבל גם המלחמה בסרטן, ואנחנו נחושים להמשיך ולסייע לילדים הגיבורים הללו. אני מזמין את כל הקהילה הישראלית לקחת חלק ולהגיע לערב ההתרמה שלנו בבוורלי הילטון-אנחנו מצפים כבר ל - 600 איש ועדיין נותרו מקומות. ביחד נסייע לילדים לנצח במלחמה על החיים״.
לפרטים נוספים והזמנת כרטיסים הכנסו לאתר:
LargerThanLifeLA.com
