כתב יד מפוענח חדש, שמתוארך ליותר מ-1,600 שנים אחורה, זוהה כסיפור המוקדם ביותר הידוע על ילדותו של ישו.

כתב היד, שנכתב על פפירוס או במאה ה-4 או במאה ה-5, אוחסן בספרייה בהמבורג, גרמניה, במשך עשורים רבים ונחשב זמן רב כמסמך לא חשוב.

עם זאת, שני מומחים פענחו כעת את הטקסט וטוענים כי זהו העותק הקדום ביותר של הבשורה התומאסית.

"הקטע של הפפירוס הוא בעל עניין יוצא דופן למחקר," הצהיר לאיוש ברקס, מרצה לתיאולוגיה ואחד משני האנשים שפענחו את המסמך, בהודעה לעיתונות.

"הוא נחשב כחלק ממסמך יומיומי, כמו מכתב פרטי או רשימת קניות, כי הכתב נראה כל כך מגושם," הסביר המומחה.

"ראשית שמנו לב למילה ישו בטקסט. לאחר מכן, על ידי השוואה עם מספר רב של פפירוסים דיגיטליים אחרים, פענחנו אותו אות אחר אות ומיד הבנו שלא ייתכן שזהו מסמך יומיומי."

קטע הפפירוס מכיל בסך הכל 13 שורות באותיות יווניות ומקורו במצרים המאוחרת, שהייתה אז חברה נוצרית.

כתב היד מתאר את תחילת הסיפור על "החייאת הדרורים" - סיפור מילדותו של ישו בו הוא הופך 12 דרורים מחימר לציפורים חיות.

על פי הטקסט, ישו שיחק ליד נחל שוצף ויצר את הדרורים מחימר רך.

כאשר ננזף על ידי אביו, יוסף, מחה בן ה-5 כפיים והפיח חיים בדמויות החימר.

הסיפור הזה, הוא חלק ידוע מתוך הבשורה התומאסית (IGT) המתארת את ילדותו של ישו, וסיפוריה היו פופולריים ונפוצים בעת העתיקה ובימי הביניים.

עם זאת, הטקסט האפוקריפי לא נכלל רשמית בתנ"ך מאחר וכמה כותבים נוצרים מוקדמים פקפקו בדיוקו.

מאמינים כי הבשורה התומאסית נכתבה לראשונה במאה ה-2; אולם עד כה, הקודקס מהמאה ה-11 היה הגרסה היוונית הקדומה ביותר הידועה של הטקסט.

קטע הפפירוס החדש שפורסם מקדים את המסמך הזה ב-600 שנים.

"הממצאים שלנו על ההעתק היווני של תקופת העת העתיקה המאוחרת מאשרים את ההערכה הנוכחית שהבשורה התומאסית נכתבה במקור ביוונית," הכריז גבריאל נוקי מסדו, המומחה השני שסייע בפענוח קטע הפפירוס. מקדו וברקס מאמינים שהכתב נכתב על קטע הפפירוס כתוצר של תרגול כתיבה או בבית ספר או במנזר.

"מההשוואה עם כתבי יד ידועים כבר של בשורה זו, אנו יודעים שהטקסט שלנו הוא הקדום ביותר", אמר ברקס.