נשר על סט הסרט החדש עם אדיר מילר וסוזנה פפיאן
זה כבר יותר מארבעה עשורים שאבי נשר יוצר קלאסיקות קולנועיות שהפכו אותו לאחד הבמאים המצליחים והאהובים בישראל.
סרטיו לרוב מתכתבים עם חוויות החברה הישראלית בתקופות שונות. ״הלהקה״, סרטו הראשון מ-1977, גולל את סיפורה של הלהקה הצבאית במהלך מלחמת ההתשה וכלל הצצה מרתקת ומשעשעת לחיי הלהקות הצבאיות בתוך המערכת והאתוס הצה״לי.
״דיזנגוף 99״ שמבוסס על חוויותיו האמיתיות של נשר, מציג את סיפורם של דור הישראלים הצעיר בשנות ה-70, בתקופה שלאחר שירותם הצבאי במרדף אחר ריגושים וחוויות מיניות, אלכוהול ומוזיקה, במקום שהיה אז מרכז חיי הלילה של תל אביב.
ב״סוף העולם שמאלה״ נשר מציג בעין בוחנת את סיפורם של משפחות בעיירת עולים חדשים בנגב בסוף שנות ה-60. הסרט שילב דרמה וקומדיה יחדיו ותיאר את המציאות החברתית והמאבק התרבותי ביניהם, סימן את הביקורת הקיימת עד היום על ישראל הראשונה והשניה ותחושות הקיפוח וחוסר השיוויון בין ילידי הארץ למהגרים.
נשר ממשיך לשרטט קווים לדמותה של החברה הישראלית ב״סיפור אחר״, שיצא ב- 2018 ועסק בהתנגשות בין העולם החילוני לחרדי והמתח הגדול בחברה הישראלית, כשכל צד רואה בעצמו את הצד הלגיטימי. אם תרצו, במשך שנים נשר מציב מראה לחברה הישראלית בביקורתיות מתובלת בקומדיה על מנת להקל על בליעתה וליצור סרט שכולם ירצו לצפות בו.
ערכתי את הראיון עם נשר בתקופה שתיזכר כאחת הקשות שידעה מדינת ישראל. אנו משוחחים כשמטוסי חיל האוויר מכים את עזה מכות קשות והתותחים רועמים בגבולה הצפוני והדרומי של הארץ. רגע לפני שהוא עולה על המטוס ללוס אנג׳לס להשתתף בפסטיבל הסרטים היהודי של סנטה ברברה, נשר הגיע לביקור בקיבוץ עין גדי שכרגע משמש גם בית זמני למאות מפוני יישובי עוטף עזה, קיבוץ בארי וחולית. בעוד הוזמן לעשות הקרנה של סרטו החדש בקיבוץ שיתף אותי בתחושותיו: ״בהתחלה נרתעתי, לא הבנתי איך אוכל להקרין לאנשים שנמצאים בכאב גדול סרט שהוא גם מצחיק. אבל אז נזכרתי בצ׳רצ׳יל; שבזמן הבליץ הגרמני על לונדון פקד להשאיר את בתי הקולנוע והתיאטראות בעיר פתוחים, באומרו: ״אם לא תהיה לנו תרבות איך נזכור על מה אנחנו נלחמים.״
אבי, אתה מגיע אלינו בתקופה שעם ישראל נלחם על הבית. התלבטת אם לבוא?
״המשבר הוא גדול והפחד גדול, אבל צריכים להאחז בדברים המעוררים גאווה ותקווה, אחרת הכל מת. הביקור בקליפורניה הוא חלק מטור של פסטיבלים יהודיים באמריקה שנקבע מזמן. בהתחלה המארגנים חשבו שלא אגיע בגלל המלחמה, אבל אמרתי להם שהיום יותר מתמיד, חובה להניף את הדגל וחובה לחגוג אמנות ישראלית ולהיות גאים באיך שאנחנו ובהישגים שלנו. זו תהיה טעות להיכנע לטרור ולניסיונות הפחדה של אנטישמים שונים.״
מה אתה יכול לספר לנו על התחושות בישראל כרגע?
״יש תחושה כפולה שכמעט סותרת את עצמה. מצד אחד כאב גדול וכעס על הממשלה, אכזבה מהממשלה שמלווה גם בתחושה של נטישה על ידה. אבל מצד שני הציבור הישראלי המופלא התגייס למשימה ותחושת הביחד מעולם לא הייתה עוצמתית יותר.
נוצר כאן איזה פלא שהציבור מנהל את החיים במדינה. בעולם שהממשלה לא מתפקדת, הציבור הישראלי נכנס מתחת לאלונקה וזה מדהים לראות מה אנשים עושים כאן, הכל מאורגן באופן פרטי.
המלחמה מלמדת אותנו שהפילוג שחווינו בשנה האחרונה לא היה אמיתי. זה היה פילוג יזום של אנשים שמאוד השתדלו ליצור אותו. אבל ברגע שהאנשים האלו כבר לא פקטור אז אין שום פילוג. יש תחושה מאוד חזקה של אחדות של אנשים שזוכרים יפה מאוד את השואה, את מלחמת העצמאות ושהם אחים.
הסלידה היחידה שקיימת כאן היא מחברי הממשלה שלא עושים כלום. לעומתם, אתה רואה חרדים וקיבוצניקים עובדים יחדיו, אין ימין או שמאל כרגע, כולם ישראלים וכולם מושכים את המחרשה לאותו כיוון. זו תופעה מרגשת בצורה יוצאת דופן.״
אבי נשר, 70, נולד וגדל ברמת גן, אך בגיל 13 עבר עם משפחתו לארצות הברית. לאחר לימודיו התיכוניים המשיך ללימודי תואר ראשון ביחסים בינלאומיים באוניברסיטת קולומביה בניו יורק. במקביל, למד בדקדקנות את ההיסטוריה של הקולנוע האמריקאי ועבד כמבקר סרטים בעיתונות המקומית.
בשנת 1971 שב לישראל והתגייס לצבא; תחילה כלוחם בסיירת מטכ״ל ובהמשך כקצין בחיל המודיעין, רגעים לפני פריצת מלחמת יום כיפור. בראיון שהעניק ל״כלכליסט״ סיפר איך המחדל הגדול באותה שבת שחורה של ה-7 באוקטובר השנה מזכיר לו את השאננות של לפני- 50 שנה בפרוץ מלחמת יום כיפור.
נשר, אז קצין צעיר באמ״ן, נזכר איך כל הסימנים זעקו שמדינות ערב עומדות בפני יציאה למלחמה מול ישראל אך ההנהגה אז, כמו היום, ישנה. ״אני זוכר את הזחיחות המטורפת של אותם פוליטיקאים שהיו שבויים בקונספציה ובהיבריס מטורף״.
עם זאת, נשר, שידוע בחיבתו העמוקה לרוח הישראלית, הציג בפני את המכנה המשותף בין שתי המלחמות: ״ביום כיפור העם והציבור הישראלי התגייס ויצא להציל את המדינה ממש כמו היום, שאנחנו רואים עם מאוחד ומלוכד המגויס כולו למטרה לנצח במלחמה.״
המציאות הישראלית של ה-7 באוקטובר מזכירה את סרטו של נשר ״תמונת הניצחון״ מ-2021, שמשחזר את הקרב על קיבוץ ניצנים במהלך מלחמת העצמאות וסוקר את הימים לפני הקרב ומהלכו ב- 7 ביוני 1948, שבסופו נכבש הקיבוץ ותושביו שנותרו בחיים נלקחו בשבי המצרי. הסרט זכה להצלחה גדולה בישראל עם למעלה מ-200 אלף צופים, היה מועמד ל-15 פרסי אופיר, ובהמשך נרכש על ידי נטפליקס ושודר בכל רחבי העולם.
סרטו החדש של נשר, ״גן קופים״, יוקרן ביום הפתיחה של פסטיבל הסרטים ובסופו יקיים שיחה אישית עם הקהל ו- Q&A. הסרט שיצא בארץ בספטמבר האחרון זכה להצלחה גדולה עם יותר מ-100 אלף צופים בשבוע הראשון בבתי הקולנוע.
הסרט מוקדש לזכר בנו, ארי ז״ל, שנהרג ב-2018 בתאונת פגע וברח כשנסע יחד עם חברו על אופניים חשמליים בתל אביב, מותו הכה בתדהמה את עולם הבידור הישראלי.
בסרטו ״גן קופים״ נשר חוזר הביתה ומצלם ברמת גן, במקום בו נולד וגדל. הסרט עוסק בסיפורו של סופר שמנסה לקבל הכרה על עבודתו לאחר שחוקרת לספרות השוואתית (גל שנער) מקולורדו מידעת אותו שתקדיש את עבודת הדוקטורט שלה לחייו ופועלו. לא נגלה יותר מידי, אך מכאן העלילה לוקחת אותנו למסע של שקרים, אהבה נכזבת, חברות ומערכות יחסים.
למרות שעיתונאים וחוקרי קולנוע טוענים שהסרט מבוסס על סיפורו של הסופר ראובן קריץ, נדמה כי ״גן קופים״ מציג גם הקבלה ברורה לחייו ופועלו של נשר, שלמרות שנחשב לבמאי הסרטים הפורה ביותר בישראל עם שלל להיטים קולנועים, הוא אינו קיבל הכרה מהאקדמיה לקולנוע ומעולם לא זכה בפרס אופיר.
״גן קופים״ ממשיך את סדרת ההצלחות שלך, אך הפעם מדובר בסרט עם סיפור יותר אישי
״הסרט מבוסס על סיפור אמיתי. הוא מתאר סופר שנפל קורבן לתרבות הביטול של ישראל בשנות ה-70. עשור לאחר מכן, הסופר הוגה מזימה מאוד מתוחכמת איך לחזור לאור הזרקורים ולהגן על היצירה שלו. הסיפור הזה מותח ומצחיק כאחד. למרות ש״גן קופים״ בהוויה שלו הוא סרט יותר אישי, גם בו יש עיסוק במהות הישראליות: במהלך הסרט הסופר זקוק לעוזרת אישית אז הוא שם מודעה במדור דרושים שהוא מחפש בחורה עם רקע בלימודי ספרות.
עשרות בחורות עונות ומציגות רזומה של לימודי ספרות בבר אילן והאוניברסיטה בירושלים. אחת הבחורות שהגיעה לראיון הציגה קורות חיים מזוייפים לגמרי. למרבה ההפתעה הסופר בחר דווקא בה להיות העוזרת שלו. בנקודה הזו מתחיל משחק בין ישראל הראשונה לישראל השניה. מבלי לגלות יותר מדי, זה סרט שמפרק את מרכיבי הישראליות.״
אדיר מילר ויניב ביטון בסצנה מתוך "גן קופים"
מה מושך אותך בעשיית סרטים על החברה הישראלית?
״הייחודיות שלה. ישראל היא המדינה היחידה בעולם שנוצרה בעקבות ומתוך אידיאולוגיה. רוב מדינות ההגירה כמו: ארצות הברית, אוסטרליה וניו זילנד נוצרו מתוך מניעים כלכליים, הם הרי היו מדינות קולוניאליות שבאיזה שהיא נקודה ביקשו עצמאות. ישראל זו המדינה היחידה שנוצרה בעקבות רעיון, וכשמדינה נוצרת בעקבות רעיון יש בה אוכלוסיה מאוד אידיאולוגית. אין לנו כאן אנשים שווי נפש, יש לנו אנשים שכל אחד מחזיק צד משלו והמתח הפנימי הזה פשוט מרתק. ישראל היא מדינה על טורים מאוד גבוהים של חשיבה וזה מרתק אותי.״
הליהוק לסרט כולל שורה של כוכבים קומיים מהטובים בארץ לצד שחקנית צעירה ואלמונית
״כן, יש לנו שחקנים פנומנליים: אדיר מילר שמשחק את הסופר עושה את התפקיד בצורה עוצרת נשימה- הוא גם מצחיק וגם מאוד נוגע ללב, וכמובן חבורת הכשרונות הענקים מ״ארץ נהדרת״: שני כהן, יניב ביטון וערן זרחוביץ שעושים תפקידים מדהימים. לצידם השחקנית הצעירה סוזנה פפיאן שהיום היא כבר כוכבת גדולה.״
זה הסרט הרביעי בו אתה מלהק את אדיר מילר - נראה כי הוא חייב לך את הקריירה הקולנועית שלו
״מה אפשר לומר הוא פשוט שחקן מאוד מאוד טוב. הוא גם איש מאוד מצחיק, אינטליגנטי וקומיקאי נהדר. כשחיפשתי שחקן לתפקיד של סופר היה חשוב לי לקחת אדם שכותב במציאות. אדיר כידוע כתב בעצמו את 'רמזור', את 'צומת מילר' ואת כל הטקסטים שלו. הוא התאים לתפקיד בצורה יוצאת מן הכלל.״
השמועות אומרות שזה הסרט האחרון שלך?
״כמו שאמר הסופר האמריקאי מארק טווין: 'השמועות לגבי פטירתי היו קצת מוקדמות.' נכון שאמרתי בראיון שכרגע אני לא עובד על סרט חדש בעברית… אבל המבין יבין.״
האם זה אומר שאנחנו יכולים לצפות לסרט חדש שלך באנגלית בארה"ב?
״במשך שנים קיבלתי המון הצעות לעשות קולנוע אמריקאי. 'תמונת הניצחון' בנטפליקס פתח את הדלת להמון הצעות; מרביתן לא היו מעניינות וחלקן כן. חשוב לי מאוד ליצור קולנוע ישראלי ולמרות שהייתה לי קריירה אמריקאית מאוד יפה, אני מאוהב במדינה שלנו, היא מרתקת אותי גם זהותית וגם אומנותית.״
זו הפעם הראשונה שאתה מגיע להציג בפסטיבל הסרטים היהודי בסנטה ברברה.
״כן, זה חשוב שאגיע לדבר עם הקהל. כל הסרטים שלי הוקרנו בפסטיבל הזה במשך השנים. מנהל הפסטיבל אמר שיש לי שם קהל עוקבים גדול וזה משפט נחמד לשמוע כיוצר ישראלי. אני בעיקר בא מפני שחשוב לי תמיד לחזק את הקשר בין ישראל לבין יהדות אמריקה.״
מסר לקהל הצופים שלך בזמנים לא פשוטים אלו
״היה פעם שיר של פיט סיגר We Shall overcome, זה המסר שלי!״
פסטיבל הסרטים היהודי של סנטה ברברה יתקיים בין
ה- 1-5 בנובמבר.
סרקו לכרטיסים: