חוקרים מאוניברסיטת Vrije שבמאסטרדם, ביקשו מ-141 אנשים הסובלים מדיכאון וחרדה לבחור בין ריצה קבוצתית, פעמיים עד שלוש בשבוע, או לטול תרופות נוגדות דיכאון.

לאחר 16 שבועות, נבדקה בריאותם הנפשית והפיזית של המשתתפים במחקר – כאשר 96 בחרו להצטרף לקבוצת הריצה, בעוד 45 בחרו לעבור טיפול תרופתי.

(צילום: Getty Images)

החוקרים מצאו כי "שתי האפשרויות עזרו לדיכאון באותה מידה", סיפרה הפרופסורית ברנדה פנינקס בכנס שנערך לאחרונה בברצלונה.

44 אחוזים מהאנשים עם דיכאון וחרדה דיווחו שהרגישו טוב יותר, בין אם בילו 16 שבועות עם קבוצת ריצה או 16 שבועות בנטילת תרופות.

"בסופו של דבר, ניתן לעזור לחולים רק אם באמת משפרים את בריאותם הנפשית מבלי להחמיר את בריאותם הפיזית שלא לצורך", אמרה.

על אף ההשפעות החיוביות, כמחצית מהרצים התקשו לשמור על שגרת הפעילות הגופנית, וכ-80 אחוזים מנוטלי התרופות כן המשיכו לשתות אותן.

"המחקר מראה שהרבה אנשים אוהבים את הרעיון של פעילות גופנית, אבל זה יכול להיות קשה לבצע את זה, למרות שהיתרונות הם משמעותיים", אמרה והוסיפה:

"אנחנו יודעים שאי טיפול בדיכאון בכללי מוביל לתוצאות גרועות יותר, אז תרופות נוגדות דיכאון הן בדרך כלל בחירה טובה יותר. עם זאת, אנחנו צריכים להרחיב את ארסנל הטיפולים שלנו. התוצאות מצביעות על כך שיש לקחת ברצינות יותר את הטמעת הפעילות הגופנית, מכיוון שזו יכולה להיות בחירה טובה יותר עבור חלק מהמטופלים".