"רווק הזהב" משעשעת, פרועה, וגם קצת נוגעת ללב

22 נשים נכנסות לווילה, מנסות לזכות בליבו של גבר אחד. נשמע מוכר? בצדק - זה הפורמט של "הרווק" ושל כל סדרות הספין-אוף שיצאו מתוכה. וזה גם, עם שינויים קלים, הקונספט של עוד אלף סדרות שידוכים אחרות ששאבו ממנה השראה ושנראות כמו קופי פייסט מדהים אחת של השנייה, שכפולים על שכפולים של עוד מאותו הדבר.

אז איך אפשר לרענן את הפורמט מחדש? זו שאלה נהדרת, שמפיקים בכל רחבי העולם שוברים עליה את הראש ברגעים אלו ממש. ובכן, כולם חוץ מהמפיקים של "הרווק הזהב" שחושבים שהם עלו על הפורמולה המנצחת. הגרסה החדשה של הריאליטי, שעלתה בסוף השבוע בארה"ב ומתאמול זמינה גם ב-yes, החליטה ללכת לפתרון הישן ביותר בספר, ובאפקטיבי ביותר מביניהם: אם רוצים לרענן פורמט טלוויזיוני, הדבר הראשון שצריך לעשות הוא לתת בו במה לאוכלוסיות שלרוב לא מקבלות את הבמה.

רווק הזהב הראשון, גארי טרנר. בחור נאה וחטוב למדי, כרגיל, בעל עור לבן ושיער בלונדיני מיוסטון, אינדיאנה. אבל הנה הטוויסט: הוא גם בן 71. אשתו הראשונה, אהובתו מימי התיכון, נפטרה לפני שנים ספורות, וכעת הוא מחפש את החצי השני-השני שלו, מישהי להזדקן איתה. 

במקום להתחיל את הפרק עם פתיח מחשגז עם צילומי אווירה מרחפנים שייתן לצופים קצת אווירה של אל-איי ויגרום לנו להרגיש שאנשים הכי נחשקים נמצאים בווילת "הרווק", הפרק הראשון של "רווק הזהב" מתחיל עם צילום של גארי, הרווק החדש, בעודו מרכיב מכשירי שמיעה על רקע שיר נוגה של קאט סטיבנס. פחות "הרווק", יותר "לחיות עד 100" בנטפליקס (או לפחות איך שאני מדמיינת את הסדרה, תזרמו). פחות משלוש דקות אל תוך תחילת הפרק, והרווק החדש כבר ממרר בבכי על אשתו לשעבר שמתה בטרם עת. זה עצוב ממש ונוגע ללב, אבל זו פתיחה קצת קשוחה ודרמטית מדי לתוכנית קלילה שמבוססת על ההנחה שגארי טרנר המשיך הלאה. לא נעים.

בכל מקרה, נמשיך הלאה. הפתיח נגמר והתוכנית מתחילה, בקונספט זהה לחלוטין לזה של "הרווק" או "הרווקה". 22 נשים מעל גיל 65 נכנסות לווילה מתוך לימוזינה שחורה, כל אחת מנסה להותיר רושם על גארי הנרגש, ולהוכיח שהיא נמרצת ממש כמו שהייתה לפני שלושים שנה. זה תמיד אחד הרגעים המגוחכים ביותר בסדרה - גם בגרסת הצעירים - אבל הפעם הטרלול מוכפל, והנשים המתוקות וההזויות עושות מעצמן צחוק פי כמה וכמה. או שאולי פשוט עבר קצת זמן מאז שראיתי עונה רגילה של "הרווק" והדחקתי עד כמה קרינג'ית הסדרה הזו גם בגרסתה הקלאסית. גם המשך הפרק חוזר לדפוסים הישנים; כשהרווקות ממשיכות להתחרות על תשומת הלב של גארי בשלל תכסיסים, הוא כבר מתמזמז עם שתי נשים בערב אחד וגם מעניק ורדים בטקס ההדחה הראשון של העונה. הבונוס: באמת שמדובר בחבורה מטורללת של נשים מלאות חוש הומור וחיוּת, אז כל האירוע הופך להרבה יותר משעשע. 

אם אתם מחשיבים את עצמכם למעריצי הפורמט, אין ספק שתהנו גם מ"רווק הזהב", וכנראה שמהותית אחרי פרק או שניים כבר תשכחו שלא מדובר הפעם בצעירים פוחזים. אם ההתנהלות בסדרה גורמת לכם לתחושת אי נוחות בלתי נגמרת, כנראה שתחוו את אותה ההרגשה גם בגרסת גיל הזהב. כקונספט, כיף ואפילו מרגש לראות שגם אנשים ונשים שעברו את גיל 50 יכולים להיות מוצגים כיצורים מיניים, רומנטיים וסקסיים וכמושא תשוקה; משמח לראות שהחיים באמת לא נגמרים אחרי גיל מסויים, כמו שבטלוויזיה אוהבים לגרום לנו להרגיש. והלוואי שכל התוכניות בטלוויזיה יקבלו את גרסת הזהב שלהן, כי זה פשוט הופך הכל לקצת יותר טוב.