הכירו את הסדרה שנוגעת בשאלות הכי מעניינות על חייזרים

ביולי האחרון נערך בקונגרס האמריקאי שימוע שהרעיד את העולם. קדם לו שימוע שנערך בקונגרס במאי 2022, בו מנהל המודיעין האמריקאי הגיש דו"ח ראשוני שסיכם עדויות של טייסי צבא ארה"ב על היתקלויות עם "תופעות אוויריות לא מזוהות" (UPA). זה היה הדיון הציבורי הראשון בנושא בקונגרס מזה 50 שנה, אבל הוא לא התייחס לתופעה כאל הוכחה אפשרית לקיום חיים אחרים מחוץ לכדור הארץ. למעשה, לא ניתנה שם פרשנות לתופעה, ונאמר רק שהיא צריכה להיחקר. הדיון ביולי האחרון כבר היה חלום רטוב של כל המאמינים ברחבי העולם - אנשי צבא לשעבר העידו בקונגרס שתיאוריות הקונספירציה (והעלילה של "תיקים באפלה") אמיתיות, והצבא האמריקאי מסתיר מהציבור כבר כמעט מאה שנה שרידים של עב"מים ואפילו גופות של חוצנים.

בנטפליקס ראו את הפוטנציאל שבעדויות החדשות, וניצלו את ההזדמנות לקרב לנושא אנשים שאולי התייחסו אליו עד כה כאל אגדה אורבנית משעשעת מצהובונים בריטיים או תוכניות אירוח טראשיות בטלוויזיה האמריקאי. ארבעת פרקי "מפגשים מהסוג החוצני" ("Encounters") מציפים מחדש כמה מהעדויות המשמעותיות ביותר בתחום, אבל הם מספקים הרבה יותר מרק מידע.

העדויות עצמן, למעשה, לא ממש מטלטלות. גם מי מאיתנו שלא משוגעים לדבר יודעים פחות או יותר איך נשמעת עדות על מפגש עם חוצנים, והדוקו מספק עוד מזה - חלליות מרחפות, ישויות דמויות אדם עם עיניים גדולות, הודעות שמועברות בטלפתיה על הפגיעה שלנו בכדור הארץ, ניסויים בבני אדם וכדומה. אבל בעקבות הדיון האחרון בקונגרס, הערך המוסף של "מפגשים" אינו העדויות עצמן, אלא הפרשנויות השונות - ואלה לאו דווקא מתייחסות לשאלה האם יש או אין חיים על כוכבים אחרים, אלא מה אפשר ללמוד על עצמנו מהאופן בו אנחנו מתייחסים לעדויות ולעדים עצמם.

מלבד עדויות של מי שנתקלו בתופעה, הסדרה מביאה ראיונות עם מדענים, חוקרים בתחום הדת ועובדי צבא לשעבר, שמבהירים כולם שהשאלה על קיומם של חוצנים היא לאו דווקא שאלה מדעית, אלא שאלה אפיסטמולוגית. כלומר, האם יש ידע ביקום שהוא מחוץ להישג ידינו, האם הרעיון של חיים על כוכבים אחרים הוא בכלל אפשרי ובמה אנחנו צריכים להאמין לפני שאנחנו ניגשים בכלל לשאלה הזאת. האם אנחנו צריכים לפתוח את הראש מבחינה מדעית, רוחנית, דתית או פילוסופית? האם אנחנו מסוגלים לתפוס את הרעיון שיש גוף ידע שלם שאין לנו גישה אליו או אפילו יכולת לחקור? האם אנחנו נמנעים בכוונה תחילה מלחקור את התחום הזה כי אנחנו מפחדים מהתשובה? או במילים אחרות - מי לעזאזל אנחנו חושבים שאנחנו?

ברגעים המוצלחים ביותר שלה, "מפגשים" מזכירה את הסדרה המעולה "הנותרים", בכך שהיא מתעמתת עם תפיסות מרכזיות בשני תחומים מרכזיים - מדע ודת, ומציגה איך העדויות האלה מטלטלות את שני גופי הידע ומצליחות לסתור אותם ולתמוך בהם בו זמנית. מאמינים ומכחישים אפשר למצוא בשתי הקהילות, מה שהופך את הסיפור כולו למבלבל ומרתק אפילו יותר. היא גם מציעה לא מעט תיאוריות ותשובות אפשריות מכיוונים שונים - מדענים שמנסים להסביר איפה חוצנים שכאלה עשויים להסתתר על כדור הארץ, חוקרי דתות ופולקלור שמצביעים על חיבורים מעניינים בין עב"מים וחייזרים לאגדות עם עדים מתרבויות ואמונות שונות שמנסים לנתח מה למעשה החוצנים האלה רוצים מאיתנו והאם יש סיבה לחשוש מהם או שהם בכלל רוצים בטובתנו.

"מפגשים" לא אחידה ברמתה, ויש לה רגעים פחות מעניינים, אבל היא עדיין, לטעמי לפחות, צפיית חובה עבור כל מי שחי על הכוכב הזה. לא רק בגלל האפשרות שחוצנים באים לבקר אותנו או הקונספירציות הממשלתיות, אלא בגלל הדיון הרחב יותר על האופן בו אנחנו, כחברה אנושית, מתייחסים לתופעות שאנחנו לא יכולים להסביר ולאנשים שעדים להן. המודעות ההולכת וגוברת לתופעות הבלתי מוסברות האלה - בין אם אתם מאמינים שהן מעידות על חיים חייזריים או לא - עשויה גם להפעיל לחץ על ממשלות לשתף את הציבור במידע המושתק שאספו לאורך העשורים. מצד שני, אולי לא כדאי לדחוף יותר מדי למחקר ושיתוף מידע בנושא. הרי אם חייזרים אכן קיימים, הם לא עשו נזק משמעותי לכדור הארץ או לאנושות. אז אולי עדיף להניח להם, כי המין האנושי בוודאי ירצה להילחם, לכבוש ולגנוב מהם את המשאבים.