סילבסטר סטלון לא יודע להרפות. הוא יוצר סרטים ואף פעם לא משחרר. זה התחיל כשהפך לכוכב ב"רוקי" ב–1976 ומאז הוא החיה את דמות המתאגרף בשבעה סרטים נוספים על פני 42 שנים, לעתים ככוכב, תסריטאי ובמאי. את דמותו של ג'ון רמבו שאב סטלון מספר רב־מכר, עיצב אותו מחדש ככוכב אקשן, וגם אותו הקים לתחייה ארבע פעמים נוספות על פני 37 שנים. סטלון עצמו הסביר בעבר כי יש לו נטייה להזדהות ולהיקשר לדמויות שהוא מגלם.
סטלון גם ללא ממש הצליח להיפרד מז'אנר האקשן, כפי שהתעצב בשנות ה–80 וה–90, ומאז פינה את מקומו לעידן של אפקטים ממוחשבים וגיבורי על מעופפים. סדרת "הבלתי נשכחים" נולדה במטרה לחלוק כבוד לשוברי הקופות של פעם והכוכבים שהובילו אותם. שני הסרטים הראשונים, ב–2010 וב–2012, היו מעין פגישת מחזור של כוכבים שלא באמת נפגשו אבל חלקו מדפים בספריות וידיאו — סטלון, ברוס ויליס, ארנולד שוורנצנגר, ז'אן קלוד ואן דם, צ'אק נוריס, דולף לונדגרן ועוד אחרים. ג'ייסון סטייתהם, שהתפרסם ב"לוק סטוק" של גאי ריצ'י ב–1998 הוא הזאטוט שבחבורה.
הסרט השלישי ב-2014 החזיר את סטלון למקומו המוכר – זה שלא יודע מתי לעזוב את המסיבה בזמן. היתה זו פגישת מחזור מדוללת במיוחד כשרוב הגדולים נטשו, והוחלפו בכוכבי עבר ששיחקו לצד סטלון בשנות ה-90, כמו ווסלי סנייפס ("איש ההרס") ואנטוניו בנדרס ("מתנקשים"). הפרק השלישי כשל והסדרה נראתה גמורה. אלא שסטלון, כהרגלו, לא מסוגל להרפות. הכישלון לא מנע ממנו לדחוף לפרק רביעי בסדרה בחלוף כמעט עשור, גם כשרוב חבריו העדיפו לחסוך מעצמם את ההשפלה. סטלון אמנם הודיע כי זה יהיה סרטו האחרון בסדרה, אך הוא עשה זאת לא פעם לפני שחזר לגלם את רוקי ורמבו.
הסרט נפתח במשימה כושלת בלוב שמובילה להפסקת עבודתם של ברני רוס (סטלון) ולי כריסמס (סטייתהם). סוכן ה-CIA שמפעיל את צוות שכירי החרב (אנדי גרסיה) מחליט לארגן מחדש את צוות ה-Expandables עם כמה שחקני חיזוק. זוגתו של כריסמס, ג'ינה (מייגן פוקס, "רובוטריקים"), ממונה למפקדת היחידה, שכוללת כעת גם את הראפר קרטיס "50 סנט" ג'קסון, את אמן הלחימה התאילנדי טוני ג'אה, והדוגמנית הוויטנאמית לוי טראן. איקו אוואיס, כוכב "הפשיטה" האינדונזי המעולה, משמש כנבל התורן.
כל תיאור של העלילה עשוי ליצור את הרושם השגוי שיש אחת. צוות לוחמי העל בהובלת ג'ינה באמת יוצא למשימה, ובאמת מוגדר לה יעד, אבל התסריטאים קורט ווימר, טד דגרהארט מקס אדמס מבהירים די מהר שאין צורך להתעכב על שאלות גדולות, כמו מי, מה ומדוע. מילים כמו "פצצה גרעינית", "מתג" ו"מלחמת העולם השלישית" נזרקים לחלל האוויר בלי סיבה נראית לעין. מספיק להבין שהטובים הם טובים והרעים רוצים להשמיד את העולם משום מה. התעלומה היחידה שעל הפרק היא מי הנבל הלא־כל־כך־מסתורי. תסריט שנע על הציר בין מגוחך למזעזע היה נסבל לו רק הבמאי סקוט וואה היה מספק את ליטרת האקשן שהסרט מבטיח. אמנם כוכבי האמריטוס העדיפו לא לחזור לסיבוב נוסף כמו סטלון, אבל וואה קיבל צוות מיומן עוד יותר. למעשה, דווקא כאן היתה הזדמנות לרענן את הסדרה עם דור חדש של כוכבים, עם כישורי לחימה טובים מקודמיהם.
הסרט הוא בסך הכל עוד מקרה של תהליכי ג'יימס־בונדיזציה שעברו על סדרות אקשן אחרות, כמו "משימה בלתי אפשרית" ו"מהיר עצבני". כיווץ תפקידו של סטלון רק הגדיל את מקומו של סטייתהם, שהפך לכוכב המרכזי והבלתי מעורער של הסרט. כריסמס בתמורה הולך בדרכו של אית'ן האנט של טום קרוז. סטייתהם, כמו קרוז, נראה כמי שנהנה מהשינוי, אך גם הוא מתבזבז על תסריט מייגע. סדרת "הבלתי נשכחים" אמנם שווקה לפני 13 שנים כמעין מחנה פליטים על שם מנחם גולן, אך תכליתה הראויה הייתה לקרקע את האקשן שהפך פחות אנושי ויותר דיגיטלי. התוצאה לא היתה מבריקה, אך היא לכל הפחות עמדה ביעדים. הפרק הרביעי, שמביא עוד יותר מומחים לאמנויות הלחימה רק כדי שיירו בחמושים אנונימים בחושך, הוא כבר החמצה מוחלטת. סטלון, כהרגלו, לא פרש בזמן.
