חובבים רכילות? זאת ה-סדרה בשבילכם

העלילה של "ורדי נגד רוני" עוקבת אחר נשות הכדורגלנים רבקה ורדי וקולין רוני - האחת נשואה לג'יימי ורדי, השנייה לוויין רוני, שהגיעו עד לבית המשפט עם סכסוך מגוחך שאין ברירה אלא להפוך אותו לסדרה שלמה. והרי התוצאה.

במהלך שנת 2019 גילתה רוני (שאנל קרסוול) שסיפורים ותמונות שהיא מעלה לחשבון האינסטגרם הפרטי שלה, הפתוח בפני מאות עוקבים בלבד, מגיעים לצהובון הסאן. בטקטיקה שנלקחה היישר מ"משחקי הכס" ומעוד פרשות אהובות, היא העלתה מלכודת - מידרה את כל העוקבים האחרים שלה, ופרסמה סטורי מפוברק שהיה פתוח רק בפני ורדי (נטליה טנה מאותה "משחקי הכס"). ההמצאה שבמוקד הסטורי התגלגלה לסאן, ורוני החליטה שבשלה העת לשיימינג. בעודה חושפת את מה שוורדי עשתה לה לכאורה, למרות שזו הכחישה את ההאשמה, היא גם שלחה אליה באופן עקיף גדודי ענק של לוחמי מקלדת. ורדי, בתגובה, תבעה אותה על הוצאת דיבה, ואחת מפרשות הרכילות הכי כיפיות של עידן הקורונה (שכבר קיבלה טיפול דוקומנטרי והגיעה לתיאטרון) התגלגלה לפתחו של בית המשפט.

המשפט, שזכה לכינוי "וואגתה כריסטי" - שילוב בין "WAG", סלנג אנגלי לנשים ובנות הזוג של כוכבי הכדורגל המקומיים, לבין התעלומות הבלשיות של אגתה כריסטי - לא התמקד בשאלת ההדלפה (שדי ברור שקרתה מהצד של ורדי) אלא בשאלת הדיבה. אבל כשאת מקומותיהם של חבר המושבעים תופסים עיתונאי הצהובונים, וכשאפילו עורכי הדין הנכבדים (כולל האחד שמגלם מייקל שין) מוכנים להתפלש בביצת הריאליטי הבריטית, מבחן העניין מתעלה בכמה רמות על מבחן החשיבות. התוצאה: פרוטוקולים רשמיים שבהם ייחרטו לצמיתות דיונים על משמעות ראשי התיבות "FFS", או על טיבו של האמוג'י שבוכה מצחוק. 

לאורך העדות שלה, רבקה ורדי מסכימה שנעשה כאן מעשה פסול - אבל מבהירה שהיא לא אחראית לו, בעודה זורקת את העוזרת האישית שלה מתחת לגלגלי האוטובוס. ובבית המשפט כמו בבית המשפט, עורך הדין בגילומו של שין מנסה לפרק את שני חלקי הטענה הזאת: איך, למשל, היא פתאום טוענת שהדלפות שכאלה הן לא מקובלות, אם בעבר סיפרה לצהובון על המפשעה המגולחת והאיבר המיניאטורי של פיטר אנדרה? אותו אנדרה גם מחזיק רק חמש דקות במיטה ונרדם מיד אחר כך, למקרה ש(לא) שאלתם. ואיך, למען השם, היא מצפה שמישהו יאמין שהעוזרת שלה איבדה את הטלפון בים דווקא בזמן שבו הייתה אמורה להיות תחלופת הודעות מפלילה ביניהן? 

הז'אנר ששני פרקי "ורדי נגד רוני" משתייכים אליו הוא דרמת בית משפט קלאסית, כלומר כזו שמבוססת על אותם פרוטוקולים בדיוק, ורק עליהם. היא מוותרת על החופש היצירתי, מתחילה מהאמצע (עם עצירות קטנות למתן קונטקסט), ומחויבת לתמלילים כמו שנשות הכדורגלנים הבריטיות מחויבות לעשות צרות. המשחק של כל המעורבים בסדרה הוא ברמת הדרמה היומית, אבל הוא רק עוזר לה להעניק לסדרה את הטיפול המטופש שהיא ראויה לו. כי זהו קרקס שאף אחד לא צריך להתגאות בו, ובפרט לא ורדי ורוני - שביד אחת מתלוננות על תרבות הצהובונים והנזקים שלה, וביד השנייה מעמידות בפניהם פרפורמנס של פעם במילניום. יורות ובוכות.