"הסודות של הילסונג": השערוריות מאחורי הכנסייה שמשכה כוכבים הוליוודים

ב-2010, הכומר המקועקע והכריזמטי קרל לנץ הביא את כנסיית הילסונג האוסטרלית ללב שכונת ברוקלין בניו יורק. באוסטרליה, הילסונג כבר עשתה לעצמה שם של כנסייה קולית, באופן יחסי, עם להקת בית שהובילה את מצעדי המוזיקה הנוצרית בעולם. לנץ השתלט על ניו יורק ולקח את הכנסייה לגבהים חדשים. היא הפכה להיות מקום שאליו מגיעים בני מיעוטים אתניים וחברי קהילת הלהטב"ק, וגם בית למפורסמים - לנץ ניהל מערכת יחסים קרובה עם סלבס ששימש עבורם כמדריך רוחני: אנשים כמו סלינה גומז, קנדל ג'נר וג'סטין ביבר. הוא אף ערך לביבר טקס הטבלה ביתי - באמבטיה של שחקן כדורסל.

לנץ היה הצלחה מסחררת, הכנסייה בניו יורק התגאתה בתור המשתרך מחוץ לדלתותיה מדי יום ראשון, והתקשורת הפכה לאובססיבית עם "הכומר ההיפסטר". ב-2020, כשהתגלה שהוא ניהל רומן מחוץ לנישואים, הכנסייה נפרדה ממנו, ביוזמתו של בריאן יוסטון - מי שייסד אותה באוסטרליה ולקח את לנץ תחת חסותו כשעוד היה צעיר.

כומר שמטיף לחיי נישואים ובוגד באשתו זאת אמנם שערורייה בכנסייה נוצרית, אבל כמו שאחד הדוברים בסדרת הדוקו החדשה "הסודות של הילסונג" אומר - לא היינו כאן אם מדובר היה רק בפרידה קשה.

לאורך ארבעת פרקי "הסודות של הילסונג" ("The Secrets of Hillsong"), שמגיעה מבית הולו וזמינה לצפייה בארץ בדיסני+, השכבות מתקלפות והאמת מתגלה - לנץ היה בעיקר שעיר לעזאזל, והאנשים שטיפחו אותו אחראים על פשעים חמורים בהרבה. בריאן יוסטון, מייסד הילסונג, הוא בנו של כומר נוסף בשם פרנק יוסטון שהיה מעורב גם הוא בכנסייה; יוסטון הבן מואשם בכך שידע במשך שנים רבות שיוסטון האב היה פדופיל שהטריד נערים וילדים לאורך כל חייו, והסתיר את העובדה הזאת.

למרות הסיפור המעניין, האופן בו "הסודות של הילסונג" ערוכה מכיל פאתוס מעט מיותר. בכל פעם נבנה מתח דרך המרואיינים שעומד לחשוף את התגלית הבאה, שנראית כאילו היא עומדת להיות דרמטית ומפתיעה במיוחד. אבל בסופו של דבר, מדובר בסיפור די צפוי - כנסייה חזקה שהופכת לתאגיד עולמי, ומאחוריה נחשף מוסד שלם שהעלים התעללות מינית בילדים, משקיע בקשרי הון-שלטון עם אישים חשובים כמו מפקדי משטרה ודונלד טראמפ, מלבין כספים, ובגדול מתנהל כמו תאגיד אכזרי. זאת לא בדיוק הפעם הראשונה שאנחנו שומעים סיפור כזה.

לנץ עצמו הוא אחד המרואיינים בסדרה, עובדה שדווקא כן מפתיעה כשהיא נחשפת, ולצידו מתראיינים אליה אנשים שהיו חלק מקהילת הכנסיה ונסו על נפשם. הם מספרים על מיזוגיניה, גזענות, תנאי עבודה מלחיצים של מתנדבים ושל עובדים ומניפולציה מטעם בעלי הכוח בכנסייה. חלקם מצאו את עצמם מגיעים לכנסיות קטנות וצנועות יותר, וחלקם הפכו לאתאיסטים בעקבות החוויה. בעוד העדויות שלהם מעניינות ברובן, הסדרה מכילה כמות לא פרופורציונלית של ראיונות עם עיתונאים. עם כל הכבוד לכך שמדובר בהפקה של מגזין ואניטי פייר, לא צריך שמונה עיתונאים שונים שישמשו כטוקינג הדס.

מעניין לצפות באופן בו בעלי כוח קפיטליסטים מצליחים לעוות כל דבר שהם נוגעים בו, ואיך המבנה התאגידי יכול להחריב מוסרית מרחבים שהוא ממש לא שייך אליהם. במקרה הזה, התאגיד ממש מתנגש עם האמונה שבבסיס של הכנסייה (או מה שאמור וכדאי שיהיה הבסיס של הכנסייה) - קפיטליזם עוסק ביעילות מעל לכל, בעוד הדת אמורה להוות את החיבור בין האדם לעולם הרוחני.