גם אתם חשים בתקופה האחרונה חוסר סבלנות מזדחל שמתעקש לא לעזוב? הקיץ עלול לעורר בנו לא מעט תחושות לא נעימות. השפעת החום על המצב הנפשי שלנו חזקה ומוחשית הרבה יותר ממה שחשבנו - מרגזנות בלתי נשלטת, קשיי ריכוז ועד חרדות ודיכאון, ברוכים הבאים לקיץ, הזמן להשתזף, לטוס, לבלות וגם להתעצבן מלא מלא.
אנחנו מכירים את ההשפעות שיכולות להיות לחום ממושך על הגוף – צמא, זיעה, התייבשות, מכת חום ושיזוף שעלול להיות מוגזם וכואב אבל לטמפרטורות הגבוהות יש גם השפעה ישירה על המצב הנפשי שלנו. בגדול, ככל שאי הנוחות הפיזית גוברת, כך היכולת שלנו לנהל ולווסת את הרגשות שלנו פוחתת. ההתמקדות בוויסות הגוף באה לא פעם על חשבון הוויסות הרגשי ואנחנו הופכים לאימפולסיביים יותר, חסרי סבלנות ורגוזים, רגוזים, רגוזים.
חום קיצוני הוכח כקשור לעלייה בשיעורי תוקפנות ומקרי פשיעה. הוא משפיע על רמות גבוהות של תגובות שליליות ברשתות החברתיות, ועל עלייה בצפירות נהגים ברכבים ללא מזגן. סקירת מחקרים משנת 2021 מצאה מתאם בין טמפרטורות גבוהות למצבים נפשיים. אשפוזים בבתי חולים לבריאות הנפש וביקורים במחלקה לרפואה דחופה עקב מצבים נפשיים כמו חרדה, הפרעות דיכאון, סכיזופרניה ואחרות עלו עם טמפרטורות גבוהות, ואף נרשמה עלייה קלה (2.2%) בתמותה הקשורה לבריאות הנפש בימים ובתקופות שהמעלות בחוץ מטפסות.
מחקרים מראים שחום קיצוני עלול לפגוע גם בזיכרון העבודה וביכולת להתרכז. סטודנטים שלמדו בחדרים ללא מיזוג אוויר במהלך גל חום, קיבלו ציונים גרועים ביותר מעשרה אחוזים בסדרת מבחנים קוגניטיביים, ביחס לסטודנטים אחרים שענו על אותן השאלות בחדר ממוזג.
הלחץ הפנימי לא מושפע אך ורק מהחום עצמו. הניסיון לברוח מהחום בחוץ מוביל לשהיות ממושכות בחללים סגורים וגם אם הם ממוזגים, הבידוד העצמי יכול בקלות להגביר את העצבנות בתוך הבית. במקרים אחרים, חום קיצוני יכול גם להשפיע על איכות השינה וממילא על הסבלנות ואורך הרוח לאורך היום. רק תוסיפו לכל זה את תחושת הפומו שהתעוררה לחיים מתרדמת החורף, את הלחץ להספיק, את החופש הגדול שזורק אותנו לימים ארוכים עם לו"ז מלא חורים וקיבלתם תקופה נפיצה שעלולה לצאת פה ושם משליטה.
מזג האוויר יכול לא רק לעורר כעס אלא גם להחמיר תסמיני חרדה. הטמפרטורות המוגברות עלולות לגרום לדפיקות לב, כפות ידיים מיוזעות, בחילות ועייפות - כולם תסמינים נפוצים של חרדה. וכשזה משתלב עם תחושת חרדה קיימת זה בטח לא עוזר להירגע. מחקרים מראים שרמות הקורטיזול שלנו, הורמון הלחץ גבוהות יותר בחודשי הקיץ בהשוואה לחורף. על פי המחקר, גוף האדם מותאם לטמפרטורת גוף של 37 מעלות. במצב כזה כל האנזימים השולטים בפעילות הגוף פועלים בצורה מיטבית. עלייה של אפילו מעלה אחת משנה את תפקוד הגוף.
יש כמה גורמים פיזיולוגיים שמשחקים תפקיד. טמפרטורות קיצוניות משפיעות על המוח בכמה דרכים. ההיפותלמוס, שעוזר לשמור על הטמפרטורה הפנימית של הגוף בשליטה (וגם משפיע על תפקודים בסיסיים כמו רעב, צמא, מצב רוח, יצר מיני, לחץ דם ושינה), עשוי שלא לתפקד כרגיל כאשר אנשים עם מצבים בריאותיים מסוימים חשופים לחום קיצוני. בנוסף, תרופות פסיכיאטריות עשויות לשנות את האופן שבו הגוף מווסת את החום. כך תרופות נוגדות דיכאון ואנטי פסיכוטיות עשויות להשפיע על האופן שבו הגוף מגיב לחום.
במקביל לכל זה יש כאלו שמושפעים באופן קיצוני יותר, שלא לומר מושבתים בתקופות החמות ובימים מלאי שמש. הליופוביה, היא פוביה קיימת שמתארת פחד מהשמש, מאור השמש או מכל אור בהיר (הליו ביוונית; שמש). בהקשר הנפשי לא צריך להתאמץ כדי לדמיין תוצאה של הסתגרות ממושכת לאורך חודשי הקיץ.
פוביה משמש יכולה להתפתח משילוב של גנטיקה, גורמים תורשתיים וחוויות חיים טראומטיות. לא פעם אנשים שסובלים מפוביה מטאורולוגית חוו מצבי מזג אוויר קשים, ומאז הם נמנעים בכל הכוח להיפגש בסיטואציה דומה שיכולה לעורר זיכרונות לא נעימים. לצד זאת, ישנם גורמים נוספים שעלולים לפתח חשש מוגבר משמש:
פחד מהזדקנות. אם מישהו נחשף כל הזמן למידע על האופן שבו אור השמש יכול להאיץ את תהליך ההזדקנות, הוא עלול לפתח פחד מהשמש.
נטייה לכאבי ראש ומיגרנות. אנשים הנוטים לכאבי ראש ומיגרנות עלולים לפתח פחד מהשמש בגלל הקשר בין אור בהיר לכאבי ראש.
מקרי קיצון של כוויות או מכת שמש. אנשים שעברו כוויות שמש קשות או חוויות של מכת שמש עלולים לפתח פחד מהשמש.
מחלות שקשורות לאור. מצבים רפואיים שקשורים לרגישות לאור כמו סרטן עור, זאבת, סקלרודרמה, אלרגיה לשמש, פורפיריה ומצבים אחרים עשויים לתרום להתפתחות הליופוביה. כמו כן, אנשים הסובלים מהיפוכונדריה עלולים לפתח תסמינים של הליופוביה, מתוך אמונה שצמצום החשיפה שלהם לשמש ימזער את הסיכויים שלהם לפתח סרטן עורתפיסות אסתטיות. תפיסה קיצונית שרואה בעור שזוף משהו שלילי או העדפה חברתית מוגזמת לעור בהיר, עשויות לתרום להתפתחות הליופוביה במקרים מסוימים.
