בעיני שניהם זה נורמלי לגמרי שגבר ואישה ינהלו קשר הדוק ואפלטוני לחלוטין, אבל אז וויל מתגרש, וסילביה בכל מקרה לא מוצאת את עצמה אחרי שנים ארוכות של עקרות בית, והקשר מתחדש. משלב זה ואילך הסדרה מציגה נוסטלגיה והרבה הרפתקאות קומיות חדשות, ולא, הגיבורים לא פוצחים ברומן ולא מתוודים על רגש שהסתירו עמוק בפנים. הם באמת רק חברים.
יוצרי "אפלטוני" הם ניק סטולר ופרנצ'סקה דלבנקו, בני זוג בחיים האמיתיים שהרזומה שלהם הוא המייצג האידיאלי לקומדיה השקטה-יחסית ונטולת הסיכונים. לפני 15 שנה סטולר ביים את "קח את זה כמו גבר", ומשם הוא נע בין שני סרטי "שכנים" עד שחזר לאחרונה לקולנוע עם הקומדיה הלהט"בית "אין גברים כאלה". הוא ודלבנקו יצרו עבור נטפליקס את הסדרה הסבירה "חברים מהקולג'", שמזכירה מאוד את מה שקורה ב"אפלטוני".
בעוד שביירן, שהסתובבה בחוגים דומים, מתקשה בכל פעם מחדש להתמסר עד הסוף לרוח השטות הנדרשת - רוגן הוא הליהוק הנכון בזמן הנכון. עם דינמיקה רעועה בין השחקנים ועלילה עם מינימום הפתעות מרגשות, "אפלטוני" מספקת חווית צפייה מבדרת ונעימה, ולפעמיים זה כל מה שצריך.ֿ