פלורידה מתמודדת עם מין פולש מדאיג במיוחד, כאשר דרום המדינה ובעיקר הפארק הלאומי אוורגליידס רואה זינוק במספר הנחשים מסוג פיתון בורמזי - שהוא אחד מחמשת הנחשים הגדולים בעולם. 

ונראה שאין פתרון לבעיה, שכן מומחים מאמינים שהתפשטות הזוחלים הללו אינו ניתן לעצירה. 

(צילום: Shutterstock)

במאמר שפורסם מוקדם יותר השנה, המכון הגיאולוגי של ארה"ב (USGS) אמר כי פיתונים בורמזים בדרום פלורידה מייצגים את "אחת מהבעיות הבלתי פתירות" בעולם, בכל הנוגע למינים פולשים. 

על אף שפיתונים בורמזים התגלו באוורגליידס כבר בשנת 1979, רק בסוף שנות ה-90 ותחילת ה-2000 נוצרה אוכלוסיית רבייה גדולה שגרמה לרשויות להכיר בהם כמין פולש בפארק הלאומי. 

במה שהתחיל מכמה נחשים שהובאו לטבע כחלק מסחר בחיות אקזוטיות, הזוחלים הענקיים הללו התפשטו למחוזות ברוורד ופאלם ביץ', וממשיכים לנוע צפונה בפלורידה, לאזורים כמו לייק אוקיצ'ובי ופורט מאיירס. 

המחקר החדש שפורסם בחן ממצאים של יותר מ-250 מחקרים ובדק מה נדרש כדי להאט את הפלישה, שכן מעט ידוע בכל הנוגע לתדירות ההתרבות של הפיתונים בסביבת המחייה החדשה, כמו כמה זמן הם חיים ועד כמה האוכלוסייה שלהם גדלה.

הפיתון הגדול ביותר שתועד אי פעם בפלורידה היה באורך של כמעט שישה מטרים, הוא שקל יותר מ-95 קילוגרמים ונשא 122 ביצים. על פי מה שידוע, פיתונים בפלורידה בדרך כלל מטילים בין 11 ל-84 ביצים. 

החוקרים החלו לשים על יונקים קטנים, כמו דביבונים ופוסומים, מכשירי מעקב כדי לסייע במציאת מיקומם של הפיתונים ותנועותיהם. וכך, כאשר אחד היונקים נטרף על ידי פיתון, החוקרים מצליחים לאתר ולתפוס אותו. 

"למרות שננקטו טכניקות רבות כדי לתפוס פיתונים ברחבי דרום פלורידה, רבים מהכלים לא נבדקו בקפדנות, בעיקר בגלל קושי בזיהוי פיתונים", סיכם המאמר. "מיגור כולל שלהם הוא כנראה בלתי אפשרי. דיכוי אוכלוסיית הפיתונים, אפילו בקנה מידה מקומי, ידרוש תיאום אסטרטגי של חוקרים, מנהלי קרקעות, מימון, הסברה ציבורית וכלים רבים נוספים".